Mekorot Development and Enterprise

מתקני טיהור מתקדמים

 

"מקורות" מקימה ומתפעלת את המתקנים לטיהור שפכים בשיטות מתקדמות ביותר, המבוססות על מגוון תהליכים. מדובר במתקני טיהור הכוללים אגני איוור ושיקוע בצורות שונות וביכולות עבודה משודרגות. בין אלה:


• טכנולוגיה בביומאסה מקובעת - מבוססת על קוביות פלסטיק צפות בעלות שטח פנים גדול המוחדרות לתוך הריאקטור הביולוגי. שטח הפנים הגדול מאפשר ניצול יעיל יותר של נפח הריאקטור, למפגש בין הביומסה לבין החומר האורגני שבשפכים (הקטנת תשתיות).


•  אגנים ירוקים (Wetlands) - השפכים עוברים דרך מצע שבו גדלה צמחייה אשר אחראית להרחקת המזהמים, בעיקר דרך השורשים.

 

רשימת מפעלים לטיפול בשפכים  
"מקורות" פועלת לשיפור מאזן משק המים בישראל באמצעות מגוון פעילויות, ביניהן מניעת זיהום מקורות המים, טיפול בשפכים והשבת קולחים להשקיית גידולים חקלאיים. החברה מטפלת בכ- 40% מהשפכים המטופלים בישראל.
פעילותה של "מקורות" במתקני הטיפול בשפכים (מט"שים) מתבססת על העיקרון לפיו מפגישים מיקרואורגניזמים בריכוזים גבוהים מאוד עם החומר האורגני שבשפכים, תוך אספקת חמצן מסיבית (תנאים אאירוביים). תהליך זה מקצר את זמן הטיפול הטבעי: משבועות וחודשים ארוכים למשך זמן של פחות מ- 18 שעות.

 

הטיפול בשפכים כולל מספר שלבים:
טיפול קדם – בשלב זה מסולקים חומרים גסים או מרחפים כגון חול, סמרטוטים, אבנים ופלסטיקים. טיפול זה כולל סינון גס על ידי מגובים והרחקת חול ושומנים באגני גרוסת.
טיפול ראשוני- תהליך פיזיקלי של שיקוע שמטרתו להקטין את העומס האורגני על הטיפול הביולוגי (השניוני) עתיר האנרגיה. בתהליך זה מסולקים באמצעות שיקוע גרביטציוני( כוח הכבידה כ- 30% מהחומרים האורגניים וכ- 40% - 60% מהמוצקים המרחפים).
טיפול שניוני – תהליך ביולוגי שמטרתו לפרק את החומרים האורגניים בשפכים. התהליך מתבצע בעזרת ניצול חיידקים ומיקרואורגניזמים המעכלים את חומר האורגני, תוך החדרת חמצן לנוזל באמצעים מכניים (מאווררים או פעפוע של בועות אוויר).


שיטות הטיפול בשפכים:
אגני חמצון- השפכים שוהים בבריכות מספר ימים, עד להתרבות אצות ירוקות. בתהליך פוטוסינתזה משחררות האצות חמצן רב, המנוצל על ידי החיידקים לפירוק החומר האורגני בשפכים.
בוצה משופעלת – אוכלוסיה צפופה של מיקרואורגניזמים מוחזקת במצב מתמיד של סחרור/ ערבול בתוך הריאקטורים שאליהם מוזרמים השפכים הגולמיים. לצורך קיומם מפרקים המיקרואורגניזמים את החומר האורגני ואת תרכובות החנקן והזרחן, מנצלים את החמצן המסופק באמצעים מכניים שונים ומכפילים את מספרם בקצב מהיר מאוד. החיידקים שמתרבים (בוצה משופעלת) מופרדים באגני שיקוע שניוניים והופכים לבוצה ביולוגית.
טיפול בבוצה- מערך הטיפול בבוצה כולל בדרך כלל מערכת הסמכת בוצה (לפני תהליך עיכול/יצוב הבוצה), שמטרתה להגדיל את אחוז המוצקים בבוצה המופנית לעיכול.

כעיקרון קיימים שני סוגי תהליכי עיכול בוצה : עיכול אנאירובי  בו מתרחש תהליך פירוק ע"י חיידקים, ללא נוכחות חמצן, בטמפרטורה בדרך כלל  שלc °35 - c °37 ועיכול אירובי : תהליך פירוק הבוצה בנוכחות חמצן בטמפ' של כ- c ° 18-25 .
הבוצה המיוצבת מועברת לסחיטה לשם הוצאת המים ולקבלת בוצה במצב צבירה מוצק.


חברת "מקורות" מתפעלת מספר מתקנים מתקדמים לטיפול בשפכים, המתקנים ממוקמים בפריסה ארצית מצפון הארץ ועד דרומה.
 
במהלך העשור אחרון, מקורות הפעילה מטש"ים נוספים לדוגמה:
מט"ש מערב ירושלים (77,000 מק"י) בין השנים 2003-2004
מט"ש אשדוד (33,000 מק"י) בין השנים 2002-2005
מט"ש אילת (22,000 מק"י) בין השנים 2000-2004
מט"ש עפולה (8,000 מק"י) בין השנים 2000-2005
מט"ש עין בוקק ( 2,000 מק"י) בין השנים 1982-2002
בנוסף,  במהלך 2007 החלה מקורות להריץ את מט"ש נתב"ג ( נמל תעופה בן גוריון) שיטפל בכ- 1 מלמ"ק/שנה.

להלן הסבר תמציתי על המט"שים שמקורות מפעילה נכון להיום:

 

 

מט"ש כרמיאל

 

 

 

נמצא בבעלות חברת "מקורות" ותאגיד אזור כרמיאל, המתקן מטפל בשפכי העיר כרמיאל ויישובי הסביבה.
נתונים כללים:
שווה ערך האוכלוסייה: 120,000 (העיר כרמיאל והסביבה)
ספיקה יומית: 25,000 מ"ק.
ספיקה שנתית: 8-9 מיליון מ"ק
שיטת טיפול בשפכים: בוצה משופעלת
רמת טיפול הקולחים: שניונית
מערך טיפול בקו הנוזל: ערבול מלא כולל ניטריפיקציה ודניטריפיקציה חלקית.
מערך טיפול בבוצה: עיכול אנארובי, סחיטה ע"י מסנן סרט, ניצול הביוגז באמצעות ביוגנרטור לייצור חשמל.
אספקת מי הקולחים: טיפול שלישוני ואספקה להשקיה בלתי מוגבלת.

 

 

 

 

שפד"ן

 

 

 

נמצא בבעלות  "איגוד ערים דן לביוב ואיכות סביבה", חברות בו שבע עיריות ומחוברים אליו יישובים נוספים.
נתונים כללים:

שווה ערך האוכלוסייה: 2 מליון נפש (גוש דן)
ספיקה יומית: 340,000 מ"ק
ספיקה שנתית: 130 מליון מ"ק
שיטת טיפול בשפכים: בוצה משופעלת , ללא שיקוע ראשוני
רמת טיפול הקולחים: שניונית אולם האיכות בפועל תואמת בהרבה מרכיבי איכות שלישונית
מערך טיפול בקו הנוזל: ריאקטור צינור
מערך טיפול בבוצה: הסמכה וסילוק לים:  נכון להיום בוצה מוזרמת לים בצינור תת ימי כ-5 ק"מ מהחוף בעומק של כ-38 מ'. הסילוק באחריות איגוד ערים גוש דן, אושר על ידי השלטונות כפיתרון זמני עד לביצוע פיתרון יבשתי של הבוצה.
אספקת מי הקולחים: הקולחים השניוניים מועברים לאגני  החדרה  כטיפול המשך להשגת קולחים באיכות המוגדרת "כמים המותרים לשתיה אקראית" הקולחים מועברים לנגב באמצעות מפעל הקו השלישי .

 

 

 

 

מט"ש אשקלון

 

 

 

המתקן נמצא בבעלות משותפת של עיריית אשקלון וחברת "מקורות" המתפעלת את המתקן.
שווה ערך האוכלוסייה:
110,000(העיר אשקלון)
ספיקה יומית: 20,000 מ"ק.
ספיקה שנתית: 7.3 מיליון מ"ק
שיטת טיפול בשפכים: בוצה משופעלת
רמת טיפול הקולחים: שניונית
מערך טיפול בקו הנוזל: ריאקטור בחוש ללא תהליך ניטריפיקציה.
מערך טיפול בבוצה: הסמכת בוצה ע"י תהליך
DAFT, עיכול אנארובי של הבוצה, סחיטת ע"י ציטריפוגה, ניצול ביוגז לחימום הבוצה במעכלים.
אספקת מי הקולחים: השקיה חקלאית באזור.

 

The Standards Institution of Israel
מכון התקנים הישראלי כל הזכויות שמורות למקורות פיתוח וייזום | תנאים | אודות