דו"ח איכות מי השתייה 2017

לרגל יום המים הבין-לאומי

דו"ח איכות המים של "מקורות" לשנת 2017  מצביע על אספקת מי שתייה באיכות גבוהה מאוד

מהדו"ח עולה כי בשנת 2017 בוצעו 150,652 בדיקות מיקרוביאליות וכימיות במי השתייה המסופקים ובמי הגלם לפני טיפול, כולל בדיקות שדה. זאת בהתאם לתקנות בריאות העם למי שתייה ולתוכנית הדיגום שאושרה ל"מקורות" על ידי משרד הבריאות. 99.88% מהבדיקות היו תקינות.

מתוך כלל בדיקות איכות מי השתייה המסופקים, אחוזי החריגות שנמצאו הם נמוכים בקנה מידה בין-לאומי ונאמדים בסה"כ ב-0.03% בבדיקות הכימיות וב-0.42% בבדיקות הבקטריאליות.                       

לשם השוואה, סטנדרטים בין-לאומיים קובעים כי מערכת מים נחשבת לאמינה וטובה אם אחוז החריגות הבקטריאליות במים המסופקים דרכה קטן מ-5%. בעקבות סטנדרט זה נקבע בתקנות בריאות העם למי שתייה כי נדרש סקר תברואי-חקירתי במערכת מים, שבה אחוז החריגות הבקטריאליות עולה על 5% בשנה. ב"מקורות", כאמור, שומרים על חריגות של עשיריות האחוז בלבד.

בכל מקרה בו נמצאה חריגה מתקנות בריאות העם למי שתייה דווחו הממצאים למשרד הבריאות ובוצעו פעולות מתקנות באופן מידי, כך שהמים שסופקו לצרכנים היו טובים וראויים לשתייה גם בשנת 2017.

"מקורות" ממשיכה ושומרת על הישג תפעולי בקנה מידה עולמי גם בשיעור פחת המים: שיעור הפחת עמד בשנת 2017 על 3.4% בלבד!  לשם ההשוואה, פחת המים הממוצע במדינות המפותחות עומד על כ-15%. שיעור פחת המים של "מקורות" מביא לחיסכון שנתי של  כ-200 מיליון ש”ח למשק המים.

 

 מבוא

חברת המים הלאומית "מקורות" מציגה את עיקרי דו"ח איכות מי השתייה בישראל לשנת 2017. "מקורות" רואה בדו"ח זה חלק בלתי נפרד מאחריותה הציבורית ומערך השקיפות שאליו היא מחויבת לתושבי המדינה, כמי שמחזיקה עבורם בנאמנות את אחד מהמשאבים האסטרטגיים החשובים ביותר.

דו"ח איכות המים של "מקורות" מפורסם ב"יום המים הבין-לאומי", שאותו מוביל ארגון האומות המאוחדות (האו"ם)  בכל רחבי העולם. יום זה עומד השנה בסימן: טבע למים, ובמשמעותו הרחבה - האתגר הניצב בפני מדינות רבות ביצירת פתרונות המבוססים על משאבים טבעיים לטובת פתרון בעיות מים ושמירה על המערכות האקולוגיות.

כך חותר האו"ם להביא להפחתת חלקם של מי השפכים הלא מטוהרים מכלל השפכים המוזרמים מחד, ולהגדלת היקפי מִחזור המים והשימוש החוזר והבטוח בהם מאידך – יעד שבו בולטת מדינת ישראל, עם שיעורי השבת מים לחקלאות מהגבוהים בעולם (85%), שאת רובם משיבה "מקורות" (60%). הטיפול בביוב והשבת קולחים לחקלאות חשוב גם לשמירה על מקורות המים הטבעיים, העיליים והתת קרקעיים, ולשמירה ולהגנה על הסביבה. 

מנתוני האו"ם אף עולה כי 1.8 מיליארד בני אדם משתמשים במים המזוהמים בגורמי תחלואה, המעמידים את האוכלוסייה בסכנה מתמדת. גם נתון זה מעצים את מעמדה של מדינת ישראל בעולם בכל הקשור לטיפול באיכות מי השתייה, כפי שיפורט בהמשך.

משרד הבריאות קובע את ערכי איכות המים המותרים באמצעות תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה), הבאות להבטיח אספקת מי שתייה באיכות שלא תגרום לתחלואה של צרכני המים. התקנות קובעות את דרישות איכות מי השתייה ואת הבדיקות שיש לבצע כדי להבטיח את האיכות והטיפולים המיוחדים הנדרשים במים, כגון: סינון וחיטוי. 

הדו"ח המצורף מציג את עיקרי הפעילויות שבוצעו על-ידי "מקורות" אשתקד (שנת 2017) לטובת בקרה ואבטחת איכות המים המסופקים במערכת המים הארצית ובמערכות אספקה קטנות יותר.

כל התרעה על חשש לתקלה מטופלת באופן מידי באמצעות פעולות מתקנות. פעולות מתקנות אלו עשויות לכלול, בין היתר, תיקון של רמת החיטוי, שינוי מקורות מי השתייה למקורות חלופיים, שטיפת קוים וניקוזם ובדיקות חוזרות של המים על מנת לנטר את יעילות הפעולות שבוצעו.

כל תקלה שיש לה השפעה על איכות המים מדווחת בזמן אמת למשרד הבריאות והפעולות המתקנות מבוצעות בתיאום עם משרד הבריאות.

יצוין כי אבטחת איכות המים במערכת הארצית מחייבת בקרה ומעקב רציפים על איכות המים והכנת כלים מתאימים להתמודדות עם מצבי כשל באיכות המים המסופקים באמצעות מערכת המים הארצית ובאמצעות מערכות מים קטנות יותר. כדי להבטיח שהמים יגיעו לצרכנים באיכות הנדרשת, מקובל בכל הארצות המפותחות, שהפיקוח על איכות המים ומניעת זיהומם יתחיל במקור המים וימשיך למערכות הטיפול, ההולכה והאיגום של המים המסופקים.

שרשרת אספקת המים של 'מקורות' מתחילה במתקני ההפקה או ברכישת המים מיצרנים פרטיים, עוברת דרך מתקני הטיפול במים, מערכות ההולכה והאגירה ומגיעה עד לנקודת האספקה לרשתות המים של תאגידי מים עירוניים, מועצות מקומיות, רשויות במרחב הכפרי, אגודות פרטיות וצרכנים נוספים.

סך כול צרכני הקצה שאליהם מגיעים מי השתייה אותם מספקת 'מקורות' עומד על כ-7.5 מיליון תושבים מכלל אוכלוסיית ישראל.

לטובת הבטחת מי שתייה איכותיים בכל רחבי הארץ, מפעילה "מקורות" מערך משולב של טכנולוגיות מהמתקדמות בעולם לטיפול במים, ניטור ובקרה. מערך זה מאפשר ל"מקורות" לספק מים העומדים בכל דרישות האיכות המחמירות ומציבים את מדינת ישראל בחזית מדינות העולם המערבי בתחום איכות המים המסופקים.

זאת ועוד: חלק מתפיסת אבטחת איכות המים וצעד משלים לתהליכי הטיפול והניטור כולל שמירה על מקורות המים ואזורי ההשפעה של מתקני ההפקה מפני זיהום סביבתי. "מקורות" אימצה גישה זו ופועלת למנוע ולמזער סיכונים פוטנציאליים למקורות מים ולמערכות האספקה על ידי ביצועם של סקרים תברואיים מניעתיים למתקני החברה ולמערכות האספקה, כנדרש בתקנות.

התוצאות של מכלול הבדיקות, הבקרות והסקרים שביצעה "מקורות" בשנת 2017, מוכיחות כי גם אשתקד איכות מי השתייה שסופקו על-ידי החברה לצרכנים הייתה טובה מאוד והמים היו בטוחים וראויים לשתייה, בהתאם לתקנות בריאות העם.

 

להלן עיקרי הממצאים - איכות מי השתייה בישראל לשנת 2017:

מקורות מי השתייה בישראל

 

"מקורות" מספקת כ-84% ממי השתייה במדינה, המופקים ממספר מקורות עיקריים: מי תהום באמצעות קידוחים, מים עיליים המופקים מהכנרת, מים עיליים המופקים ממעיינות באזור צפון הארץ, מים מותפלים המופקים ממתקני התפלת מי ים.

בתקופה האחרונה צומצמה משמעותית הפקת המים מהכנרת ומהמעיינות עקב היעדר מי גשמים בכמות מספקת. מיעוט המשקעים אף הביא לצמצום הפקת מי תהום מקידוחים בצפון הארץ ובאזור הגליל.  לאחר חמישה חורפים שחונים במיוחד, מצב מקורות המים באזורים אלה הוחמר מאד ומפלסי מי התהום הגיעו לשפל היסטורי. במטרה למנוע פגיעה בלתי הפיכה במקורות המים, הוחלט לצמצם ככל הניתן את השימוש בקידוחים ולתגבר את אספקת המים לאזורים אלה במים מותפלים מהמערכת הארצית.

כיוון אספקת המים באמצעות 'המוביל הארצי' שונה ובמקום הזרמת מים מצפון לדרום, מספק 'המוביל  הארצי' בשנים האחרונות  מי ים מותפלים מדרום לצפון – מחדרה לכיוון חיפה ועד לכרמיאל.

מגמה זו העצימה את התבססות צריכת מי השתייה בישראל על מי-ים מותפלים, המופקים בחמשת מתקני ההתפלה שלאורך רצועת ים התיכון, נרכשים ע"י חברת מקורות ומועברים לכל חלקי הארץ בו-זמנית, באמצעות 'המוביל הארצי החדש'. ובשנים האחרונות גם באמצעות "המוביל הארצי" המסורתי.

 

השפעת ההתפלה על איכות מי השתייה המסופקים

בעקבות שנות הבצורת הרצופות עמד משק המים הישראלי בתחילת שנות ה- 2000  בפני משבר חמור. הקמת מתקנים להתפלת מי ים בקנה מידה נרחב, בנוסף לעידוד השימוש החוזר במים, בעיקר באמצעות טיהור וניצול קולחים בחקלאות, התוו את הדרכים ליציאתו ממשבר המים דאז.

הרחבת השימוש במים המותפלים שינתה באופן דרמטי את תמהיל המים המסופקים במערכת המים הארצית: המערכת, שהתבססה באופן מאסיבי על הפקה ממי תהום ומים עיליים, עברה להתבסס על מי ים מותפלים כמקור מרכזי. בעקבות שינוי זה שונו כיווני הזרימה, גדלו העברות המים בין האזורים השונים, גדלה מורכבות הטיפול במערכת ושונתה מערכת האספקה.

לנוכח צורכי המים הגוברים בישראל, יצרה "מקורות" מערכת אספקת מים ארצית משולבת, הבנויה משני מובילים ארציים: 

* "המוביל הארצי: המסורתי, המשמש בשנים האחרונות בשני אופנים -  גם להעברת מים מצפון הארץ, מימת

   הכנרת, למרכז הארץ ולדרומה וגם להעברת מים מותפלים מדרום הארץ לצפונה.  

* "המוביל הארצי החדש" – מגה פרויקט הנותן מענה לקליטת מי הים המותפלים והזרמתם ממערב למזרח ולכל

   רחבי הארץ בו-זמנית, באמצעות מודלים מתקדמים לניהול משאבי המים, גמישות תפעולית ויעילות אנרגטית.

יחד עם זאת, ועל-אף מורכבות מערכת המים המשולבת והמסועפת, ניתן לראות מהתוצאות המוצגות בדו"ח, כי איכות המים נשמרת ומספר החריגות הכימיות והבקטריאליות עומד על שיעורים נמוכים מאוד, בכל קנה מידה.

 

היקף צריכת מי השתייה

בשנת 2017 נרשם שיא של כל הזמנים בצריכה המים הכוללת במדינה, בזמן ש"מקורות" סיפקה 1.647 מיליארד קוב מים לכלל הצרכים, לרבות החקלאיים. צריכת המים הכוללת במדינה הגיעה, במהלך 30 השנים האחרונות, ליותר מ-1.5 מיליארד קוב מים רק עוד שלוש פעמיים: בשנת 1998 (1.503 מיליארד קוב מים), בשנת 2007 (1.520 מיליארד קוב מים) ובשנת 2016 (1.596 מיליארד קוב מים).

צריכת מי השתייה אשתקד היוותה כ-55% מכלל צריכת המים בישראל ונאמדה ב-908 מיליון קוב מים אשר סופקו על-ידי 'מקורות' לשימושים ביתיים, גידול של 1.6% לעומת שנה קודמת.

הביקוש הגובר למי שתייה בישראל נבע מהגידול הטבעי באוכלוסייה ומהעלייה ברמת החיים, אולם הושפע גם מחמש שנים שחונות רצופות ומההתחממות הגלובלית. את ההשפעות הללו ניתן גם לראות במצבם של מאגרי המים הטבעיים המרכזיים בישראל – אקוויפר החוף, אקוויפר ההר וימת הכנרת -  המצויים נכון לסוף שנת 2017 בגרעון מצטבר של כ-2.5 מיליארד קוב מים ביחס ל"קווים הסגולים" - הנפח התפעולי הכולל שלהם, ובגרעון מצטבר של כ-1.2 מיליארד קוב מים ביחס ל"קווים הירוקים" –   היכולת התפעולית הרצויה. 

הפער המדאיג בין זמינות כמויות המים לשתייה בשלושת מאגרי המים לבין צריכת המים הגוברת, מביא למעשה את משק המים בישראל להתמודדות מחודשת עם הצורך בהגדלת היצע המים.

 

אתגרי אבטחת איכות מי השתייה

למים המופקים מכל אחד מהמקורות הרכב כימי שונה. השוֹנוּת באיכותם הכימית נובעת ממספר סיבות, ביניהן: הגיאולוגיה של האזור והרכב הסלעים אשר דרכם מחלחלים המים, סוג מקור המים ורמת מליחותם.

תרומת המקורות השונים משתנה בהתאם להנחיות התפעול של רשות המים, יכולות המערכת ורמת הצריכה, ויוצרת שינויים בתמהיל המים המסופקים. השינויים מתבטאים בהרכב המים ברמה שנתית, חודשית ואף יומית. איכותם התברואית של כל מקורות המים עומדת בדרישות תקנות בריאות העם.

מי השתייה המסופקים לצרכנים חייבים להיות נקיים ממיקרואורגניזמים מחוללי מחלות. מאחר וביצוע בדיקות אלו אורך זמן רב ואינו ישים טכנית וכלכלית, מחייבות התקנות ביצוע בדיקות לנוכחות חיידקים אינדיקטורים (סמנים) אשר לכשעצמם אינם מזיקים ושבדיקתם מהירה ופשוטה. חיידקים אלה נפוצים יותר ועמידים יותר לתנאי הסביבה. נוכחותם במים של החיידקים האינדיקטורים מצביעה על כך שגם גורמים פתוגניים עלולים, אם כי לא בהכרח, להיות במים, ולכן, כאמצעי ביטחון בלבד, מחייבת טיפול מידי ותהליך של בקרה חוזרת.

על רקע ההבדלים בהרכב הכימי של המים המופקים ו/או ברגישותם של מקורות המים לזיהומים בקטריאליים,  מחויבים ספקי המים לעמוד בתקנות בריאות העם של משרד הבריאות. התקנות קובעות את דרישות האיכות של מי השתייה, וכן קובעות את הדרישות לגבי הבדיקות שיש לבצע כדי להבטיח את האיכות ולגבי הטיפולים הנדרשים במים, כגון: סינון וחיטוי. 

החל מאוגוסט שנת 2013 הוחמרו עוד יותר התקנות הנוגעות לאיכות התברואית של מי השתייה ומתקני מי השתייה, תוך התבססותן על התקנים המובילים והקפדניים בעולם.


פעולות בקרת איכות מרכזיות

"מקורות" נוקטת באופן מתמיד בפעולות שוטפות ומגוונות למניעת תקלות. זאת במטרה לספק מים העומדים בתקנות בריאות העם למי שתייה, לרבות באמצעות בקרה על איכות המים המסופקים לצרכנים ובתיאום מלא עם רשות המים ומשרד הבריאות.

פעולות הבקרה כוללות, בין היתר:

* סקרים תברואיים מניעתיים תקופתיים.

* בדיקות איכות מים שגרתיות המבוצעות במתקני ההפקה, הרכישה, במתקני הטיפול ובמערכות האספקה.

* חיטוי המים ביציאה ממתקני ההפקה והרכישה לשם שמירה על איכות המים, בהתאם לדרישות התקנות.

* מכשירי מדידה אוטומטיים המותקנים במערכות האספקה וביציאה ממתקני הטיפול והחיטוי, המנטרים באופן רציף

  את איכות המים ומשולבים במערכות הפיקוד והבקרה.

* פיקוח על מערכות המים המבוצע באמצעות חדרי בקרה מאוישים הפועלים 24 שעות ביממה ומקבלים נתונים של

  אספקת מים ואיכות מים ממכשירי המדידה וכן התרעות מידיות במקרים של חשש לתקלה.

כל התרעה על חשש לתקלה מטופלת באופן מידי באמצעות פעולות מתקנות. פעולות מתקנות אלו עשויות לכלול, בין היתר, תיקון רמת החיטוי, שינוי מקורות מי השתייה למקורות חלופיים, שטיפת קווים וניקוזם ובדיקות חוזרות של המים על מנת לנטר את יעילות הפעולות שבוצעו.

כל תקלה שיש לה השפעה על איכות המים מדווחת בזמן אמת למשרד הבריאות והפעולות המתקנות מבוצעות בתיאום עם משרד הבריאות.

כמו כן יודגש, כי לאחר ביצוע הפעולות המתקנות, המים המסופקים מנוטרים בהקפדה ואיכותם עומדת בכל התקנים הנדרשים והינה טובה וראויה.

 

האיכות הכימית של מי השתייה המסופקים

בתחום בדיקות המים הכימיות ביצעה "מקורות" במהלך 2017 מעל ל-102,238 בדיקות, מתוכן 99.97% עמדו בקריטריונים המוגדרים בתקנות.

שיעור עמידה גבוה זה דומה לשיעורי העמידה הגבוהים מאוד באיכות הכימית של מי השתייה, המסופקים על-ידי "מקורות" לאורך השנים האחרונות, בהתאם לתקנות בריאות העם למי שתייה.

 

היכולת לשמור על שיעור חריגות כימיות נמוך כל-כך איננה מובנת מאליה, קל וחומר עם כניסתן לתוקף ב-2013 של התקנות החדשות והמחמירות יותר בנוגע לאיכותם התברואית של מי השתייה ומתקני מי השתייה, לרבות הוספת כ-50 מדדים כימיים חדשים לבדיקה.

כך, לשם ההשוואה, ב-2010 ביצעה "מקורות" בהתאם לתקנות כ-72,000 בדיקות כימיות במי השתייה אשר הצביעו על שיעור חריגה של 0.03%, בעוד שב-2017 ערכה "מקורות" בהתאם לתקנות, ואף מעבר להן, מעל ל-102,238 בדיקות כימיות, אשר הצביעו על שיעור חריגה זהה.

 

האיכות הכימית של מי השתייה המסופקים ב-2017 על-פי אזורי אספקה:

אזורים שבהם נרשמו אפס חריגות:

* בית שאן

* גליל מערבי

* חוף הכרמל

* עמק יזרעאל

* נפתלי

* עין אביב

* עין זיו

* רמת הגולן

* יודפת

* שמר דרומי וצפוני

* כפר אוריה

* מוצא (ירושלים)

* הר הנגב      

* לכיש         

* נגב מערבי    

* שובל ירקון   

* נגב מרכזי

* ערבה דרומית   

* ערבה מרכזית   

* אשקלון

* באר שבע 

 

אזורים שבהם נרשמו שיעורי חריגות של 0.01% - 0.6% (*):

* זבולון (חיפה)

* יששכר

* בקעת הירדן

* משלוש ויהודה ושומרון

* גדרה

* גרנות

* נתניה

* פרדס חנה-בנימינה וגבעת עדה

* ראש העין (תל אביב-יפו)

* רמלה

* ערבה

* נגב מזרחי

(*) שיעור החריגות הגבוה ביותר שנרשם על-פי אזורי האספקה ב-2017.

 

האיכות הבקטריאלית של מי השתייה המסופקים

בתחום הבדיקות הבקטריאליות במים המסופקים ביצעה "מקורות" אשתקד 29,637 בדיקות, מתוכן אחוז הבדיקות התקינות עמד על 99.58%. בדיקות אלה בוצעו ברשת האספקה ובנקודות הכניסה למערכת אחרי תהליך החיטוי. יש לציין, כי ברוב החריגות לא נתגלתה חריגה נוספת בדיגום חוזר. דיגום חוזר כמוגדר בתקנות הוא דיגום שבוצע תוך 24 שעות מקבלת התוצאה החריגה.

שיעורי החריגות הבקטריאליות שנרשמו אשתקד הם נמוכים ביותר - הן בהשוואה לשיעורי חריגות המים הבקטריאליות בישראל מאז כניסתן לתוקף של תקנות המים המחמירות ב-2013 והן בהשוואה להנחיות של ארגון

הבריאות העולמי ולהנחיות של ה-EPA (הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה), ששתיהן מתייחסות לחריגות שנתיות של 5% כחריגות מקובלות. ב"מקורות", כאמור, שומרים על חריגות של עשיריות האחוז בלבד.

 

בדיקות בקטריאליות במתקני מי תהום לפני טיפול

בנוסף, ביצעה "מקורות" אשתקד 18,777 בדיקות בקטריאליות במקורות מי תהום (קידוחים) לפני טיפול או חיטוי. מהבדיקות במקורות מי התהום נמצא כי שיעור החריגות עמד על 0.16% בלבד.

 

האיכות הבקטריאלית של מי השתייה המסופקים ב-2017 על-פי אזורי אספקה:

אזורים שבהם נרשמו אפס חריגות:

* בית שאן

* יודפת

* שמר דרומי וצפוני

* נתניה

* נגב מזרחי

* נגב מרכזי

* ערבה מרכזית

* שובל ירקון

* אשקלון

 

אזורים שבהם נרשמו שיעורי חריגות של 0.1% - 1% :

* חוף הכרמל

* עמק יזרעאל

* יששכר

* נפתלי

* עין אביב

* עין זיו

* רמת הגולן

* בקעת הירדן

* ראש העין (תל אביב-יפו)

* משולש ויהודה ושומרון

* פרדס חנה-בנימינה וגבעת עדה

* גדרה

* רמלה

* כפר אוריה

* מוצא (ירושלים)

* הר הנגב

* לכיש

* נגב מערבי

* ערבה דרומית

* באר שבע


אזורים שבהם נרשמו שיעורי חריגות של 1.3%-1.1% (*): 

* גליל מערבי

* זבולון (חיפה)

* גרנות

(*) שיעור החריגות הגבוה ביותר שנרשם על-פי אזורי האספקה ב-2017.


תכנית הדיגום וביצועה ב-2017

תקנות בריאות העם למי שתייה, שהוחמרו בשנת 2013, מחייבות כל ספק מים להכין תכנית דיגום שנתית ולהעבירה מבעוד מועד לאישור משרד הבריאות. "מקורות" מכינה תכניות דיגום שנתיות ומעבירה אותן למשרד הבריאות כבר שנים רבות והמשיכה בכך גם לאחר פרסום התקנות החדשות בשנת 2013, לרבות הקפדה על הצגת לוחות הזמנים לביצוען המיטבי. 

תקנות בריאות העם למי שתייה, שהוחמרו בשנת 2013, מחייבות כל ספק מים להכין תכנית דיגום שנתית ולהעבירה מבעוד מועד לאישור משרד הבריאות. "מקורות" מכינה תוכניות דיגום ומעבירה אותן למשרד הבריאות כבר שנים רבות והמשיכה בכך גם לאחר פרסום התקנות החדשות.

התקנות מחייבות דיווח שנתי על איכות המים שסופקו ועל יישום תכנית הדיגום. גם בנושא זה הקדימה "מקורות" את התקנות ופרסמה דוחות שנתיים, שבהם דיווחה גם על יישום תכנית הדיגום.

תכנית הדיגום השנתית הנגזרת מן התקנות היא תכנית מקיפה ומורכבת. התכנית מתייחסת למתקני הפקת המים ולמערכת האספקה, לקבוצות החומרים הנדרשות להיבדק בכל דיגום ולתדירות הדיגום לגבי כל חומר. מכל דיגום מבוצעות בדיקות למספר גורמים (מיקרוביאליים או כימיים) במעבדה מוסמכת ו/או בשטח.

 

פריסת מערך נקודות הדיגום של "מקורות"

מערך נקודות הדיגום של "מקורות" פרוס בכל רחבי המדינה וכולל קרוב ל-500 מתקני הפקת מים וכ-1,200 נקודות דיגום במערכת אספקת המים.

 

תכנית הדיגום במתקני ההפקה

תכנית דיגום במתקן הפקה כוללת בדיקות כימיות לגילוי חומרים שונים במים, בהתאם לתדירות הנדרשת בתקנות וכן בדיקות בקטריאליות בתדירות של לפחות 4 פעמים בשנה. בנוסף, מבוצעת בדיקה בקטריאלית לאחר מתקן החיטוי, ביציאה ממתקן ההפקה, וזאת בתדירות של לפחות 4 פעמים בשנה.

 

תכנית הדיגום במערכת אספקת המים

מערכת אספקת המים כוללת מאגרים, תחנות שאיבה, צמתים ראשיים במערכות החלוקה וכניסות למערכות אספקה יישוביות. תדירות הדיגום נקבעת על-פי גודל האוכלוסייה היישובית המקבלת מים מאותה נקודת דיגום, בהתאם לתקנות.

 

ביצוע דיגומים מעבר לתכנית

בנוסף לתכנית הדיגום הנקבעת מראש לכל השנה, מבוצעים במהלך השנה דיגומים שהם מעבר לתכנית במסגרת סקרים תברואיים, חשד לזיהומים ובקשות מיוחדות שמגיעות ממשרד הבריאות, ובעקבות חריגות באיכות המים.


סקרים תברואיים מניעתיים

חלק מתפיסת אבטחת איכות המים וצעד משלים לטיפול ולניטור, הוא שמירה על מקורות המים ואזורי ההשפעה של מתקני ההפקה מפני זיהום סביבתי. כחלק מתפיסה זו נקבעו על-ידי משרד הבריאות אזורי מגן סביב הקידוחים ונקבע אזור השפעה כאזורי המגן בתוספת 100 מטרים.

לצורך עמידה באתגר זה יזמה "מקורות" כבר בשנת 2007 מהלך ארצי לביצוע סקרים סביבתיים מניעתיים למתקני החברה, לטובת איתור מקורות פוטנציאליים העלולים לזהם את מקורות המים. במידה ואותר מפגע סביבתי, "מקורות" מתריעה אודותיו לרשות הרלוונטית לטיפול במקור הזיהום: המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים וגופי אכיפה נוספים.

הליך זה של ביצוע סקרים סביבתיים הורחב על-ידי הרגולטור והפך להנחיה מחייבת לכלל ספקי המים, לביצוע סקרים תברואיים מניעתיים בקידוחים, במערכות אספקת המים ובמתקני הטיפול במים, כמוגדר בתקנות מי השתייה משנת 2013.

הדרישה בתקנות מי שתייה הינה לבצע סקר מניעתי למתקן טיפול במים (למעט מתקן המשמש לחיטוי בלבד) פעם בשנה, למתקן הפקת מי שתייה בתדירות של אחת לחמש שנים ולמערכת אספקת מים בתדירות של אחת לעשר שנים. בסיום כל סקר נעשית בחינה של ממצאי הסקר ונקבעות הפעולות המתקנות הנדרשות על-מנת לצמצם ככל הניתן את הסיכון לזיהום המים הנובע מהמפגעים שאותרו.

"מקורות" סיימה כבר סבב אחד של ביצוע סקרים במקורות המים. יצוין, כי סקרים תברואיים מניעתיים במתקני הפקה ובמערכות אספקה מבוצעים על פי תכנית רב שנתית (אחת לתקופה) ובמסגרת דו"ח זה מפורטים הסקרים אשר הסתיימו בשנת 2017.

 

טכנולוגיות ואמצעים לטיפול באיכות המים

"מקורות" צברה במהלך עשרות שנות קיומה ידע, מומחיות, מקצועיות וניסיון מוכחים בתחום הטיפול באיכות המים. בזכות "נכסים" אלה עומדת איכות מי השתייה בישראל בדרישות המחמירות ביותר של תקנות בריאות העם למי שתייה של משרד הבריאות, ומדינת ישראל ניצבת בשורה הראשונה של מדינות העולם המערבי.

כדי להבטיח רמת איכות מים מעולה עושה "מקורות" שימוש במגוון אמצעים מתקדמים ומתוחכמים – טכנולוגיים, ממוחשבים ופיזיים -  בפריסה ארצית. בתוך כך דואגת החברה לכיסוי מאגרי מי השתייה ביריעות צפות מיוחדות. היריעות שומרות על איכות המים ומונעות את חדירת אור השמש. בדרך זו נמנעת אפשרות התפתחותם של מטרדים ביולוגיים, כמו גם איבוד מים כתוצאה מהתאדותם בשמש.

להלן תיאור תמציתי של חלק מהמערך המשולב שמפעילה "מקורות" להבטחת מי שתייה איכותיים בישראל:

טיפולים נפוצים במים :

בהתאם לדרישות משרד הבריאות, כל המים המסופקים לשתייה חייבים לעבור חיטוי ולהכיל חומר חיטוי שאריתי. "מקורות" מפעילה למעלה מ-800 מתקני חיטוי וטיפול ייעודיים. מתקנים אלו כוללים טכנולוגיות ניטור מתקדמות, העוקבות אחר תקינות ויעילות הטיפול במים. הטיפול הנפוץ ביותר הוא חיטוי המים, אשר מעוגן ב"תקנות בריאות העם" ומחויב על פיהן.

מים עיליים ומי מעיינות חייבים לעבור גם סינון המאפשר להרחיק חומרים המרחפים במים, כגון חרסיות וגורמים ביולוגיים. מי התהום נקיים בדרך כלל ממזהמים ואפשר לספקם לאחר חיטוי וללא טיפול נוסף, אולם קיימים אזורים בהם מי התהום נדרשים לטיפול מתקדם נוסף. מי תהום מליחים מטופלים במתקני התפלה. הדו"ח מציג את רשימת מתקני הטיפול של מקורות, פרט למתקני החיטוי.

מעבדות איכות מים :

"מקורות" מפעילה 6 מעבדות משוכללות לבדיקת איכות המים: המעבדה המרכזית ב"אתר אשכול" וחמש מעבדות אזוריות הפרוסות ברחבי הארץ. המעבדות מבצעות בדיקות מתקדמות של דגימות מים מכל הסוגים. הודות להתמחותה של המעבדה המרכזית מכיר בה משרד הבריאות כגורם מוסמך לביצוע כל הבדיקות המפורטות ב"תקנות בריאות העם" לצורך אבטחת איכותם של מי השתייה, כמו גם לביצוע בדיקות שפכים. משרד הבריאות גם מכיר בכלל המעבדות של "מקורות" כסמכות מורשית לבדיקת מדדים כימיים ומיקרוביאליים במי שתייה ובשפכים.  בנוסף, כל המעבדות עומדות בתקן ישראלי 17025 ISO/IEC ובתקני האיכות הבין-לאומיים.

ניטור רציף ומקוון :

בנוסף לבדיקות המעבדה והשטח השוטפות מבצעת "מקורות" ניטור רציף אחר מדדי איכות מים. באמצעות הניטור הרציף עוקבת החברה באופן קבוע ומתמשך אחר איכות המים הזורמים במערכות האספקה. הערכים הנמדדים משודרים באופן אלחוטי ורציף לחדרי הבקרה ונבחנים על ידי הבקרים המאיישים את המרכז 24 שעות ביממה.

הניטור הרציף מבוצע באמצעות מאות מכשירי מדידה המותקנים במערכות המים. מכשירים אלו מספקים אינדיקציה לערכים שונים של המים ואיכותם. במתקני הטיפול במים נמדדים ערכים המשקפים את תקינות ויעילות הטיפול במים. כמו כן מותקנים לאורך מערכת המים הארצית מכשירי ביטחון מים, שנועדו להתריע מפני זיהום מכוון של מי השתייה.

מערכות פיקוד ובקרה :

כדי להבטיח אספקת מי שתייה באיכות המיטבית, מפעילה "מקורות" 9 מרכזי פיקוד ובקרה בפריסה ארצית, השולטים מרחוק על כ-3,000 מתקני מים בו-זמנית. אלפי חיישנים, בקרים וטכנולוגיות משוכללות, מאפשרים ל"מקורות" לשדר, לקלוט, לעבד ולהציג מיליוני נתונים לצורך קבלת תמונת מצב כוללת של משק המים בכל רגע נתון ובזמן אמת, 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע. תמונת המצב משקפת את מצב איכות המים, בטחון ואספקת המים, הן ברמת המתקן הבודד והן ברמת כלל המתקנים. בנוסף מאפשרות הטכנולוגיות "להתערב" בשעת הצורך בתפעול השוטף, באמצעות התחברות מאובטחת ומקוונת ממרכז הבקרה דרך תקשורת קווית, אלחוטית, לוויינית וסלולארית. לצד מערכות השליטה והבקרה משלבת "מקורות" מודלים מתקדמים ומערכות תומכות החלטה לצורכי אופטימיזציה, ייעול צריכת האנרגיה, הקטנת פחת המים וסיוע בקבלת החלטות באירועים חריגים.

מערך ביטחון מים :

במסגרת שמירתה על המים כנכס אסטרטגי של ישראל, מבצעת "מקורות" פעולות מגוונות לאבטחתם, החל במקורות המים וכלה באספקה ללקוחות, ביניהן:

* תכנון המערכת בראייה ביטחונית.

* הטמנת רוב צינורות המים בעומק האדמה.

* גידור ואבטחת מתקנים עיליים.

* שילוב טכנולוגיות מתקדמות במיגון פיזי ואלקטרוני.

* הפעלת אמצעים לגילוי ולזיהוי מפגעים פוטנציאלים / חדירה למתקנים.

* התקנת מערך ניטור, שליטה ובקרה מתוחכם רציף לאורך מערכת האספקה, לצורך התרעה מוקדמת על הרעה

  באיכות המים.

* פיתוח ויישום אסטרטגיות הכוללות נהלים ודרכי התמודדות עם אירועים של זיהום.

במטרה לגלות מוקדם ככל האפשר זיהום במים, משלב מערך הבקרה והניטור של "מקורות" טכנולוגיות פיזיקו-כימיות קונבנציונליות וחדשניות, יחד עם שיטות ביולוגיות ייחודיות בעולם.

כך למשל עושה "מקורות" שימוש בדגים כאמצעי ייחודי לבדיקת איכות המים. באמצעות מכשירים חדשניים נבחנת התנהגותם של דגיגים מזנים מתאימים. תוכנות מתקדמות מאפשרות אבחון של שינויים בלתי מוסברים בהתנהגות זו, שינויים אשר עשויים להעיד על חדירת זיהום למים.

"מקורות" לא מסתפקת במערכות הניטור וההתרעה. במקרה של חשש לזיהום במערכת מי השתייה דוגמים צוותים מיומנים ומקצועיים את המים ומעבירים אותם למעבדות "מקורות". במעבדות המתקדמות, המשלבות טכנולוגיות מובילות, מבוצעות בדיקות שונות אשר מספקות תשובה מהירה, אמינה ומדויקת לגבי טבעו של הזיהום.

"מקורות" משקיעה מאמצים רבים בשדרוג מערך ביטחון המים ופיתוח אמצעים טכנולוגיים ייחודיים בתחום. במסגרת זו משתפת "מקורות" פעולה עם גורמי אקדמיה ומחקר, בצד חברות פרטיות מהארץ ומהעולם. פתרונותיה המתקדמים אף מיושמים בחו"ל וזוכים להערכה רבה.

 

התייחסות  "מקורות" לדו"ח איכות מי השתייה לשנת 2017: 

"מדו"ח איכות מי השתייה לשנת 2017, עולה כי גם בשנה זו איכות המים שסופקו לערים וליישובים הייתה טובה מאוד והם היו בטוחים וראויים לשתייה. 'מקורות' מחויבת להבטיח אספקת מים באיכות גבוהה לכל הצרכים ויוזמת פעולות רבות כדי שאזרחי המדינה יוכלו ליהנות ממים איכותיים כל הזמן. בעזרת מערך טכנולוגי מתקדם וידע מקצועי נרחב, 'מקורות' יודעת לתת מענה מיטבי לאתגרי איכות המים, ושוקדת על פיתוח אמצעים ותהליכים מהמתקדמים בעולם, לרבות אמצעים ותהליכים הקשורים לניטור המים, ביטחון המים וניהול אירועי מים, מתוך היערכות מתמדת לכל תרחיש או אפשרות ומתוך ראיה קדימה, למען הדורות הבאים".

"משק המים הישראלי והמערכות של 'מקורות' הם מהמתקדמים בעולם, ובכלל זה גם התקנים והבקרות על איכות המים המסופקים לצרכים השונים. 'מקורות' מקפידה לעמוד בכל התקנות וההנחיות של משרדי הממשלה השונים, ופועלת בהתמדה לשיפור ולהתייעלות בתחומי הטיפול במים, הניטור והבקרה. ההישגים אליהם הגיעה 'מקורות' גם ב-2017 ממחישים את איכות המים הגבוהה שמספקת החברה ואת החדשנות הטכנולוגית שתמשיך ותוביל אותה, לטובת המשך עמידתה באתגרי איכות המים, תוך ניצול אופטימלי של כל טיפת מים לצרכים ביתיים ולמגוון הצרכים הנוספים".