טיפול בשפכים והשבת קולחים

טיפול בשפכים והשבת קולחים

קבוצת "מקורות" רואה כמשימה לאומית את קידום הטיפול בשפכים והשבתם כמי קולחים הראויים לשימוש חקלאי ותעשייתי. למִחזור המים והפנייתם לצורכי חקלאות שלוש משמעויות מרכזיות:

 

1. הפניית יותר מים שפירים למשקי הבית כפיתרון למשבר המים בישראל
2. הגדלת כמויות המים לחקלאות תוך הבטחת הכדאיות הכלכלית לחקלאים
3. שמירה על איכות הסביבה על ידי הקטנת הנזקים האקולוגיים שעלולים לגרום שפכים לא מטופלים

 

קבוצת "מקורות", באמצעות חברת הבת "מקורות פיתוח וייזום", מבצעת פרויקטים בשיטת ה-BOT או בשותפויות עם המגזר העירוני, בשיטות המטפלות בשפכים ברמות טיפול גבוהות, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות. פרויקטים נוספים לדוגמה: מתקן טיפול בשפכים נבי מוסא, מתקן טיפול בשפכים אשקלון, מתקן טיפול בשפכים כרמיאל ומתקן טיפול בשפכים נשגב.

 

הקו השלישי לנגב

 


חברת "מקורות" אחראית על הפעלת המכון לטיפול בשפכי גוש דן (מט"ש השפד"ן), הנחשב לגדול ולמתקדם בסוגו במזרח התיכון. המט"ש מטפל בכ-130 מיליון מ"ק שפכים בשנה.

לאחר הטיפול בשפד"ן, מועברים הקולחים לשדות החדרה בחולות ראשון לציון ויבנה. בשדות אלה הם מוחדרים למי תהום באמצעות הצפה וייבוש לסירוגין. בעת החלחול בקרקע עוברים המים תהליכים פיזיקליים, ביולוגיים וכימיים, התורמים באופן משמעותי ביותר לשיפור איכותם. בנוסף מהווה ההשהיה בתת-הקרקע אמצעי אגירה עונתי ורב-שנתי לכמויות גדולות של מים, שישמשו להשקיה בתקופות "יבשות". לאחר המעבר למאגר מי התהום ובמהלך השהייה והזרימה בו, נשאבים המים על-ידי מערכת היקפית של כ-150 קידוחי הקפה, שתפקידם לשאוב את המים המושבים ולמנוע את חדירתם לקידוחים אחרים באזור, המשמשים לאספקת מי שתייה. המערכת מנוהלת באופן המאפשר הפרדה מוחלטת בין הקולחים שהוחדרו למי התהום ובין מי התהום הטבעיים על ידי משטר שאיבה הדואג לשמירת מפלסים, אשר מונעים מהמים המוחדרים להתערבב עם המים הטבעיים.

הקולחים שעברו טיפול נוסף באמצעות ההחדרה לקרקע מושבים לחקלאות בנגב באמצעות מפעל ההשבה של "מקורות" – "הקו השלישי לנגב". המפעל  החל לעבוד במתכונת מצומצמת כבר בשנת 1977, ונחנך במתכונתו המורחבת בנובמבר 1989. המפעל מורכב ממערכת משולבת הכוללת קו ראשי בקוטר 70 אינטש ובאורך של כ-90 ק"מ, משישה מאגרים תפעוליים "צפים" ומשלושה מאגרי קצה בנגב, שמטרתם לאגום את עודפי המים המושבים במהלך החורף לצורך הגדלת כמויות המים המסופקות להשקיה בחודשי הקיץ.

כאמור, הקולחים מתאימים להשקיה חקלאית בלתי מוגבלת, ללא חשש תברואי ללקוח. השבת הקולחים מאפשרת הפניית מים שפירים נוספים לשימושים עירוניים, ובכך נותנת מענה לעלייה בצריכת המים בישראל.

 

"הקו השלישי לנגב" נפרד משני הקווים האחרים שמספקים מי שתייה לנגב - קו "ירקון-נגב" מזרחי וקו "ירקון-נגב" מערבי.

 

כדאי לדעת:

 

• בישראל מושבים מדי שנה כ-630 מיליון מ"ק מי קולחים לחקלאות, שמהווים 80 אחוזים מסך השפכים

 

• "מקורות" מטפלת בכ-190 מיליון מ"ק מי שפכים בשנה, שמהווים 30 אחוזים ממי השפכים בישראל

 

• "מקורות" משיבה כ-60 אחוז מהקולחים המטופלים בישראל לחקלאות באיכות גבוהה, העומדת בכל התקנים הנדרשים ומתאימה להשקיה

 

• מעבר לניצול המרבי של משאבי המים לטובת משק המים בישראל, לטיפול בשפכים של "מקורות" חשיבות רבה גם בתחום השמירה על איכות הסביבה. פעילות זו משפיעה באופן חיובי על המאזן האקולוגי ועל הפחתת זיהום מי התהום

 

הודות לפעילותה המקצועית הענפה בתחום, "מקורות" נחשבת לשיאנית עולמית בהיקף מִחזור המים ואיכותם. יכולותיה הגבוהות של "מקורות" בתחום אף מציבות את ישראל בחזית מדינות המערב בניהול טכנולוגיות לייעול משק המים. דוגמה בולטת לכך, בקנה מידה ייחודי בעולם, היא הפניית מי השפד"ן ל"הקו השלישי לנגב". מדובר במערכת מיוחדת שהקימה "מקורות" כבר בשלהי שנות ה-80 לצורך העברת מי השפכים המטוהרים בשפד"ן כמי קולחים מושבים לנגב. לאורך המערכת מוחדרים המים בטכנולוגיה מיוחדת לאקוויפר, מבלי שיתערבבו עם מי התהום הראויים לשתייה. "מקורות" שואבת את המים ומספקת אותם לחקלאות בנגב בהתאם לביקושים,  ובו-זמנית מאפשרת לחקלאים ליהנות מכדאיות כלכלית. דוגמה בולטת נוספת היא פרויקט "גאולת הירקון", פרי יוזמה של רשות נחל הירקון, שזכתה להחלטת ממשלה.  מטרת הפרויקט – יצירת מסגרת כללית לשיקום נחל הירקון. במסגרת זו תטפל "מקורות" במי הירקון ותשיבם לצורכי גינון וחקלאות אזוריים, תוך שימוש מושכל באותה טיפת מים שלוש פעמים: פעם ראשונה בבית, פעם שנייה בירקון ובפעם השלישית בגינון העירוני ובחקלאות.


 

בראייה קדימה לעשור הקרוב "מקורות" שואפת להגיע לניצול מלא של כל הקולחים בישראל ולהפסיק הזרמת כמות שנתית של כ-100 מיליוני מ"ק קולחים לא מנוצלים לסביבה. לצורך עמידה ביעד כמותי זה, כמו גם להבטחת איכות הקולחים הגבוהה, משקיעה הקבוצה מאמץ ניכר בתהליכי מחקר ופיתוח, המתבצעים בשיתוף פעולה עם גופים מובילים בארץ ובעולם.