המענה לבצורת - יעד לאומי

​ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים הביאו את מדינת ישראל להתמודד עם בצורת קשה לאורך חמש שנים רצופות. כמויות המשקעים המועטות הרעו מאוד את מצב שלושת מאגרי המים הטבעיים בישראל: מים עיליים מהכנרת ומי תהום מאקוויפר החוף ומאקוויפר ההר. כך, בסוף 2017 ובמהלך 2018 נרשם מחסור מידי של יותר ממיליארד קוב מים במאגרים ביחס ל"קווים הירוקים", המייצגים את המצב התפעולי הרצוי במשק המים. ביחס ל"קווים הסגולים", שהם המדד ליכולת ההפקה הכוללת של מי השתייה במדינה, נתוני רשות המים הצביעו על מחסור עמוק הרבה יותר: כ-2.5 מיליארד קוב מים!

 

"התורמת" המרכזית למשבר הייתה הכנרת, בזמן שמפלסה נשק לקו השחור, שירידה מתחתיו עלולה הייתה לגרום לנזק הידרולוגי בלתי הפיך לימה. גם אקוויפר ההר ואקוויפר החוף כמעט והגיעו לאזור שמתחתיו לא ניתן עוד לרדת, מחשש לאותו נזק בלתי הפיך.

 

הבצורת - מגמה רב-שנתית

עקב היעדר משקעים שימלאו את המאגרים בחזרה נוצר פער מדאיג בין צריכת המים הגוברת בישראל לבין זמינותם של המים. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בצפון הארץ, באזורים שבהם אספקת המים מתבססת ברובה על מקורות טבעיים,  או שכלל אינם מחוברים למערכת המים הארצית ומסתמכים אך ורק על מקור מים אחד – מי תהום המופקים מהאקוויפרים, שכאמור הגיעו לשפל עמוק.

 

שנה שחונה נוספת אף הביאה את רשות המים לקבוע בסיומו של קיץ 2018 כי מקורות המים במדינה נמצאים במצב הגרוע ביותר מזה שנים ולהכריז על בצורת מתמשכת. ברשות הוסיפו וציינו כי גם אם חורף  18/19 יהיה גשום, הגירעון הגדול במקורות המים צפוי להימשך.

 

חורף 18/19 אומנם הביא עמו גשמים מבורכים ושיפר את מצב המאגרים וזרימת הנחלים, אולם אליה וקוץ בה: התחזיות, הניתוחים והמחקרים מצביעים על כך שהבצורת הופכת למגמה רב-שנתית ולא לאירוע נדיר. זאת בהשפעת תהליכי ההתייבשות הנובעים מהתחממות כדור הארץ.

 

המשמעות מכך היא אחת: הבצורת תמשיך ותלווה את מדינת ישראל בסבירות גבוהה גם בשנים הבאות.

 

מתבססים על התפלה

על רקע מציאות מאתגרת זו צומצמה השאיבה מהמאגרים התת-קרקעיים והופסקה מכבר כמעט לחלוטין שאיבת המים מהכנרת. השאיבה מתבצעת בהיקף מוגבל מאוד ואך ורק לטבריה, ליישובי סובב כנרת, לרמת הגולן ולממלכה הירדנית, מתוקף הסכמים מדיניים עליהם חתמה ממשלת ישראל במסגרת הסכמי השלום בין המדינות.

 

במקביל, השלימה 'מקורות' בשנת 2015 את בניית 'המוביל הארצי החדש' אשר מאפשר לבסס את צריכת המים הביתית בישראל על מי ים מותפלים. 'המוביל הארצי החדש' קולט את המים מחמשת מתקני ההתפלה שלאורך ים התיכון ומספקם ממערב לכל הכיוונים בו- זמנית. המדובר בקרוב ל-600 מיליון קוב מים מדי שנה, המהווים כ-80% מהמים המגיעים לברזים בבתים.

 

בנוסף, 'מקורות' הכניסה שינויים הנדסיים ב'מוביל הארצי' המסורתי. טרם השינויים זרמו לאורך תוואי המוביל מי הכנרת מצפון הארץ לדרומה, אולם כיום, בהשפעת הבצורת, זורמים בו גם מים מותפלים ובכיוון ההפוך – ממרכז הארץ לצפונה.

 

צו השעה בראייה לאומית

הגידול הטבעי באוכלוסייה, התארכות תוחלת החיים, העלייה ברמת החיים והביקוש הגובר למים – כל אלה ועוד מחייבים לפתח את משק המים ולהכינו להתמודדות עם השלכות הבצורת הממושכת שפקדה את ישראל ועם תקופות בצורת עתידיות.

 

להתפלה תפקיד מרכזי בהגדלת היצע המים הזמינים במדינה, בשל היכולת להפיק מים ממקור שאיננו מוגבל ושאיננו מושפע מתנאי אקלים קיצוניים. יחד עם זאת, ככל שההתפלה תורמת ומסייעת בזמינותם של המים בישראל, הרי היא כרוכה בהשקעת אנרגיה גבוהה להפקת המים ובהשפעות סביבתיות נלוות.

 

לכן, ההתמודדות עם הבצורת בישראל, בהווה ובעתיד, מחייבת במקביל להקמת מתקני התפלה חדשים את שיקומם של מאגרי המים הטבעיים בישראל, בראשם הכנרת, יחד עם פעולות הכרחיות נוספות.

 

זהו אם-כן צו השעה, שאליו מחויב משק המים היום ובשנים הבאות, כדי לעמוד בשני יעדים לאומיים: הגדלת היצע המים בישראל והצלת המערכות בטבע.

 

הכנת משק המים לתקופות בצורת

במטרה להתמודד ולעצור את המשך הידרדרות מקורות המים הטבעיים בעקבות תקופת הבצורת הממושכת, החליטה ממשלת ישראל ביוני 2018 על תכנית אסטרטגית  להתמודדות עם המחסור הקשה במשק המים הטבעיים במדינה. התכנית כוללת מספר צעדים להתמודדות עם תקופות הבצורת, ביניהם הגדלת היקף ההתפלה בישראל באמצעות הקמת שני מתקני התפלה חדשים, קביעת יעד התפלה לשנת 2030 בהיקף של 1.1 מיליארד קוב לשנה, שיקום הכנרת, הרחבת התשתיות להובלת כמויות מים גדולות יותר לצפון הארץ וצעדים נוספים.

 

בפברואר 2019 השלימה הממשלה את החלטתה מיוני אשתקד, בה בעת שקבעה את התנאים לפיתוח משק המים על-ידי 'מקורות' בהיקף שנתי של כ-2 מיליארד ₪ - פי שניים מהיקף הפיתוח הנוכחי של החברה - על-פני שבע שנים. בכך יעמוד התקציב הכולל של פיתוח משק המים בישראל בשבע השנים הבאות על 14 מיליארד ₪, כאשר 'מקורות' מחויבת כתמיד לעמוד ביעדים הלאומיים שלפניה.