נותנים תקווה לאקווה

ישראל מתייבשת

החל מחורף 2014 ועד היום, נתונה ישראל בבצורת הגורמת לדלדול מאגרי המים הטבעיים שלה.

בישראל יש שלושה מאגרי מים שפירים - מאגר עילי - הכינרת,  ושני מאגרים תת קרקעיים אקוות (אקוויפר) ההר ואקוות החוף, והיום חסרים במאגרים כ-2.5 מיליארד קוב מים. כדי לסבר את האוזן - זו כמות שאמורה להספיק למי שתייה לכל אזרחי המדינה במשך 3 שנים.

במודלים האקלימיים לשנים הבאות אין בשורות טובות.

התחזית היא לירידה מתמשכת במשקעים בשיעור מצטבר של כ-20% ב-30 שנים, עד 2050, שכמובן תדלדל עוד יותר את המאגרים.

 

הכנרת בקו השחור

במשך שנים סיפקה הכינרת באמצעות המוביל הארצי כ-25% - רבע! - מכלל מי השתייה בישראל. בשל הציפייה האדירה מן האגם הקטן לעמוד ביעדים לאומיים -  הייתה הכינרת מדד למצב הרוח הלאומי ולמצבנו האקלימי. במשך שנים התנודד המפלס בין קווים תחתונים ועליונים אדומים ושחורים, אבל בשנים האחרונות הוא נע רק בכיוון אחד – למטה, לעבר הקו השחור. בשנת 2017, לאחר חמש שנות בצורת רצופות, השאיבה מהכנרת צומצמה באופן משמעותי עקב החשש שמפלס הכנרת יגיע לקו השחור. כיום הכנרת ממשיכה  לספק מים לירדן מתוקף הסכמים מדיניים, לעיר טבריה ולחקלאות סביב הכנרת.

גם לאחר הקטנת השאיבה למוביל הארצי לא חלפה הסכנה הנשקפת לאגם.

הכנרת אוגרת מי גשמים ומי נחלים הזורמים מן הצפון בימי החורף והאביב. הכנרת מאבדת מים רבים במהלך השנה כתוצאה מאידוי  בשנים האחרונות, בשל התמעטות הגשמים והזרימה בנחלים, הופר המאזן בין כמות המים הנכנסת לאגם .

כניסת המים המועטה גורמת להמלחה ולירידה באיכות המים של הכנרת ומאיימת לגרום נזק אקולוגי (אקולוגיה – תורת הסביבה) רחב לחי ולצומח. זו הסיבה שבקרוב 'מקורות' מתחילה בפרויקט ענק לשיקום הכנרת באמצעות העברת מים מותפלים אליה, כדי לשמור על החיים בה.

 

האקוות  - המאגרים הבלתי נראים

כמות המים השנתית העומדת לרשות מדינת ישראל מוערכת במיליארד  מ"ק.

הכנרת היא "מאגר עילי", שאותו רואים בעין, והיא כאמור מספקת כרבע מכמות הצריכה הלאומית (בשנים שבהן שאבו ממנה), אבל מתחת לפני האדמה-סמויות מן העין  -  נמצאות האקוות (אקוויפרים) – אקוות החוף ואקוות ההר - מאגרי מים אדירים ובהיקפים גדולים מזה של הכינרת, המספקים כמחצית מכמות הצריכה בישראל.

את המאגרים האלה ממלאים מי הגשמים המחלחלים לתהום וככל שכמות הגשמים פוחתת - גם בהם הולך ומופר המאזן בין קצב המילוי הטבעי לבין כמות המים הנשאבים.

האקוות רחוקות מן העין ורחוקות מן הלב - והציבור אינו מודע לפגיעה המתמשכת בהן בשל:

  • הירידה בכמות המשקעים
  • התמעטות הזרימה בנחלים מול שאיבת יתר לצורך אספקת מים – משאב החיים זיהומים ממי ביוב, פסולת של מפעלים ותחנות דלק.
  • שימוש בחומרי דישון והדברה שאינם ידידותיים לסביבה
  • שימוש במים ממוחזרים באיכות נמוכה לחקלאות

שאיבת מים בכמות העולה על מילוי חוזר טבעי גרמה להורדת מפלסים בשיעור של 10-6 מטרים ובמקומות מסוימים עד 15 מטרים, וכן לשינוי כיווני הזרימה התת קרקעית של המים.

דוגמא לתסריט הבלהות המאיים על מאגרי המים שלנו, העיליים והתחתיים, אפשר לראות באסון האקולוגי של ים המלח.

 

טיפות בשמים ועל הקרקע

בשנים ברוכות אפשר היה להגביר את כמות הגשמים בזריעת עננים ולתפוס מי שיטפונות בסכרים ובמאגרים.

התמעטות המשקעים והתנאים לגשם מקטינה גם את היכולת להגביר את הגשמים. ומן הסתם ככל שכמות הגשמים פוחתת, קטנה ההזדמנות לתפוס עודפים של מים עיליים.

 

להוציא מים מן הים

הפתגם אומר שהצורך הוא אבי ההמצאה.

התפלת מי ים פותחה לפני מאה שנה, כדי לתת מענה למדינות שחונות השוכנות לחופי ים. למזלה של ישראל היא שוכנת לחופי שני ימים - הים התיכון וים סוף.

אילת ויישובי הערבה היו הנהנים הראשונים ממתקני התפלה שהקימה 'מקורות' כבר לפני כמה עשורים. עלות ההתפלה הייתה אז גבוהה למדי, אבל הכרחית.

עם ההתפתחות הטכנולוגית של מערכות ההתפלה - נעשתה השיטה נגישה יותר כלכלית (עדיין יקרה פי כמה ממים הנשאבים ומולכים ממקורות טבעיים) והיא פתרון הכרחי לסגירת הפער בין הביקושים הגדלים למים, כתוצאה מהעלייה באיכות החיים ומהגידול הטבעי של האוכלוסייה, ובין המחסור הגובר במקורות מים טבעיים.

מתחילת המאה ה-21  פועלים בישראל חמישה מתקני התפלה גדולים ב- חדרה, שורק, פלמחים, אשקלון ואשדוד. יחד הם מספקים יותר מ-70% מהמים לצריכה ביתית בישראל.

המעבר לצריכה של מים מותפלים התאפשר הודות להקמתו של 'המוביל הארצי החדש'.

'מקורות' הקימה את 'המוביל הארצי החדש' והוא משנה את התפיסה ההיסטורית של הולכת מים רק מכיוון צפון לדרום – 'המוביל הארצי החדש' בנוי להולכת מים מותפלים ממתקני ההתפלה לכל הכיוונים - למזרח, לדרום ולצפון.

בנוסף, 'מקורות' מזרימה היום גם מים מותפלים, מכיוון דרום לצפון, באמצעות המוביל הארצי הראשון, שהוקם בשנות ה-50. פעם המוביל הזה הוביל מים רק מהכנרת לדרום הארץ. היום, עם הכניסה לעידן ההתפלה, הוא יודע להוביל מים בשני הכיוונים.

כיווני ההזרמה של המים ועוצמתם נשלטים במרכז הבקרה הארצי של חברת 'מקורות'.

 

התקווה לאקווה

למתקני ההתפלה יש תפקיד בעל חשיבות מכרעת של אספקת  מי שתייה, אבל יש להם גם תפקיד עקיף - לאפשר את שיקומן של האקוות.

הזמינות של מים לשתייה ממתקני התפלה מאפשרת להפחית את השאיבה מהכנרת ומקידוחים באקוות שמפלסן התת קרקעי ירד אל מתחת לקווים השחורים, ומעבר להם נשקפת להן סכנת המלחה.

אם לא נשקם את האקוות יהיו לכך השלכות גיאולוגיות ואקולוגיות ויכול אף להיות מצב שהנזק שנגרום להם יהיה בלתי הפיך. 

כולנו ראינו מה קרה לים המלח. יש תמרור אזהרה על פני השטח -  ירידת מפלס ים המלח גורמת לאסון אקולוגי, בשטחי היישובים והחקלאות.

'מקורות' פועלת לשיקום האקוות בשתי דרכים:

  • החדרת עודפי מים בשנים ברוכות בגשמים
  • התפלה

בנוסף, מקורות סיימה פרויקט ענק לשיקום אקוות החוף הדרומית, והיא מפעילה שם 40 קידוחים, שתפקידם לעצור את תהליך ההמלחה של האקווה. המים המליחים נשאבים בעזרת הקידוחים אל מחוץ לאקווה, כדי שלא יתפשטו הלאה. המים המליחים מותפלים בשני מתקני התפלה, גרנות (קריית מלאכי) ולהט ליד אשקלון. אחרי ההתפלה המים חוזרים לשימוש לחקלאות ולצריכה ביתית.

לפרויקט שיקום האקווה הזה קוראים פרויקט הנקז המזרחי, וכאמור, תפקידם לשאוב מים תהום שהפכו למליחים ולהתפיל אותם. בכך למנוע את תהליך ההמלחה של אקוות החוף הדרומית.

 

לא על ההתפלה לבדה

הפקת מים, כמו כל עניין כלכלי, מחייבת בחינה של כל השיקולים של עלות מול שיקולי התועלת או הנזק לסביבה. התפלה, שאיבה מאקוות, הזרמה מן הכנרת או השבת קולחים  - כל אלה פתרונות שמובאים בחשבון. 

על חברת מקורות להתאים את פתרונות המים לכל אזור, לכל עונה ושנת גשמים או בצורת בהתאם לשיקולי המצאי ועלות ההפקה והתפעול.

על מנת לשמר את ההפקה,  'מקורות' מבצעת קידוחים חדשים להפקת מים בצפון הארץ ומדינת ישראל בוחנת הקמת מתקני התפלה נוספים.   

בד בבד, כדי להוריד את ה"לחץ״ מביקושי המים השפירים לשתייה מקורות פועלת להגדלת מתקני המים להשבת מים באיכות גבוהה לחקלאות.

'מקורות' היא זרוע ביצוע של ממשלת ישראל לאספקת מים במדינה. 'מקורות' מבצעת את החלטות הממשלה בכול הנוגע לאספקת מים. כשתתקבל החלטת ממשלה בעניין שיקום האקוות, כמו שלאחרונה התקבלה החלטה לשקם את הכנרת, 'מקורות' תתייצב מיד למשימה ותדע לעשות זאת במהירות ובמקצועיות, כמו שתמיד היא עושה.

עד שתתקבל החלטה על ידי הממשלה כולנו נחסוך במים ונמשיך לדבר ולספר על מצב האקוות כדי לתת תקווה לאקווה (אקוויפר).

העתקת עצים