מפעלים לתפיסת שיטפונות

מפעלים לתפיסת שיטפונות

ל"מקורות"  שני סוגי מפעלים לתפיסת שיטפונות ברחבי הארץ – תפיסת מי שיטפונות לשימוש חקלאי ותפיסת מי שיטפונות לצריכה ביתית:

 

מפעלים המיועדים לאספקת מים לצריכה ביתית - המים מוחדרים לקרקע, עוברים סינן טבעי, מופקים על-ידי קידוחים ומסופקים לצריכה עירונית בחודשי הביקוש הגבוה. ניתן למצוא ביניהם את המפעלים האלה: 

 

• מפעל נחלי מנשה -  "מקורות" מפעילה את המפעל במטרה ללכוד את מי השיטפונות של נחלי מנשה, להטות אותם מאפיקי הזרימה שלהם ולהעבירם אל אגני שיקוע ואגני חלחול, שיעשירו את אקוויפר החוף. המפעל מנקז את זרימת נחלי תנינים, עדה, ברקן ובהמשך גם את נחל משמרות אל תעלת הטיה, לצורך החדרתם בחולות קיסריה. בכך מצליחה "מקורות" לנצל את מי שיטפונות החורף ולהעבירם בכוח הכבידה, ללא השקעת אנרגיה, להעשרת האקוויפר. מהאקוויפר ניתן לשאוב את המים באופן קבוע, גם בשנים שחונות.

 

• מפעל נחל שקמה - המפעל הוקם לתפיסת מי שיטפונות והחדרתם לאקוויפר החוף הדרומי. המפעל ממוקם סמוך לקיבוץ זיקים, כ- 1.5 ק"מ מחוף הים התיכון. החדרת מי השיטפונות אל האקוויפר מעשירה את כמותם ואת איכות מי התהום. החלחול דרך שכבות הקרקע מקביל לתהליך סינון וטיהור. 

 

מפעלים המיועדים להשקיה - מי השיטפונות נתפסים במאגרים ומשולבים במאגרי מי קולחים המיועדים לצורכי חקלאות. ניתן למצוא ביניהם את המפעלים:

 

כפר ברוך, ברכת רם,דלתון, מאגרי הבשור, מעגרי עידן, מאגרי חצבה, נקרות, צוקים, עשת, עין תמרים ועוד. הם תורמים למשק המים בישראל בכמה היבטים:  

 

• היכולת למלא את המאגרים בשנת בצורת מבטיחה אספקת מים סדירה לחקלאות
• מי השיטפונות נמהלים במי הקולחים ומקטינים את רמת המליחות  
• לרוב מים אלה זולים יותר ומכאן הכדאיות הכלכלית לחקלאות