המערכת החמישית לאספקת מים לירושלים

המערכת החמישית לאספקת מים לירושלים לעשרות השנים הבאות - פרויקט הדגל של חברת "מקורות"


 

מסורת של קיום חיים


עוד מימי קדם סבלה ירושלים ממיעוט מקורות מים טבעיים, ומסכנה של מחסור במי שתייה. מערכת המים של ירושלים התבססה באותם ימים על בורות לאיסוף מי גשמים ועל מעיינות בתפוקה נמוכה יחסית. מקורות מים אלו לא הספיקו לגודל האוכלוסייה ולרמת החיים של המאה ה-20. בשנות ה–30 בנו הבריטים את מערכת אספקת המים שהובילה מים מהשפלה לירושלים. מערכת זו ידועה כיום בשם "הקו המנדטורי". הקו, באורך של 63 ק"מ, הוביל את המים ממקורות הירקון לירושלים ולאורכו הוקמה מערכת שלמה של מתקני שאיבה וטיפול באיכות המים. עם הקמת המדינה נוצר צורך דחוף בהגדלה של אספקת המים לעיר הבירה המתפתחת. לשם כך הניחה "מקורות" בתחילת שנות החמישים את הקו השני שהוליך את המים מאזור חולדה לירושלים. הצרכים לא הפסיקו לגדול ובשנת 1979 הסתיימה הנחתו של הקו השלישי במקביל לתוואי הקו השני. הצרכים המשיכו לגדול ו-15 שנים מאוחר יותר, ב-1994, נחנכה מערכת מים נוספת -  הקו הרביעי לירושלים, כגיבוי למערכות הקיימות. הפעם בחרה "מקורות" בקו בקוטר גדול במיוחד, במטרה להניח תשתית ארוכת טווח לאספקת המים לירושלים.

 

מגה-פרויקט לאספקת מים לירושלים

 

לנוכח הגידול באוכלוסייה לא תוכלנה ארבע המערכות שהונחו במאה שעברה לתת מענה לגידול בצריכת המים בעיר. לפיכך, "מקורות" בונה את הקו החמישי לאספקת המים, "המערכת החמישית לירושלים", אשר תענה על צורכי אספקת המים לירושלים וסביבתה בעשרות השנים הבאות. המערכת, שהינה פרויקט הנדסי מורכב, תיצור גמישות תפעולית באספקת המים, תצמצם שאיבה מקידוחים באזור ההר ותביא לחיסכון אנרגטי ושיפור משמעותי באמינות אספקת המים.
המערכת תספק מענה לצריכת המים בעיר גם באמצעות חיבור ל"מוביל הארצי החדש" – פרויקט הדגל של "מקורות" בימים אלה - והעברת מים מותפלים ממתקני ההתפלה הממוקמים לאורך החוף.

 

המערכת מורכבת משני קטעים: הקטע המערבי – קו בקוטר 80", אורכו כ-17 ק"מ. הקו עובר ברובו בשטחים חקלאיים, מתחיל בחיבור למערכת הארצית באזור חולדה ומגיע עד צומת אשתאול, וכולל קו בקוטר "54 המחבר בין אשתאול לשער הגיא, בריכות מים, תחנות שאיבה ותחנת משנה לאספקת חשמל והפרדת אזורי הלחץ בהר.

 

הקטע המזרחי – מתחיל בחיבור אל הקטע המערבי בצומת אשתאול ומסתיים בעמק מוצא - נקודת החיבור למערכת המים העירונית של ירושלים. במסגרת הקטע המזרחי של המערכת תיחצב בהר מנהרה ראשונה מסוגה בארץ להולכת מים, באורך של כ-14 ק"מ ובקוטר של כ-4 מטר.  מנהרה זו, אשר מוגדרת כ"מנהרת לחץ למים", תופעל בטכנולוגיה מתקדמת. לא רק בישראל מנהרה מסוג זה נחשבת לפורצת דרך: בעולם קיימות מנהרות בודדות העונות לאתגר הטכנולוגי-הנדסי המורכב שמובילה חברת "מקורות".
ההחלטה על הקמת המנהרה התקבלה כדי למזער את הפגיעה בשמורות הטבע שבסביבה. רגישות זו התבטאה כבר בשלב קביעת רוחב רצועת העבודה באזורים הרגישים, היצמדות לתשתיות קיימות, ביצוע פעולות רבות, לרבות סקר גיאו-טכני לאורך תוואי המנהרה אשר כלל כ-18 קידוחים בעומקים של עד 320 מטר, העתקה של גיאופיטים (פקעות של צמחים כמו רקפות, סתווניות, כרכומים), העתקת עצים והשבתם למקומם.
תכנון הקו נעשה בליווי צוות גדול של יועצים בנושאי סביבה - אקולוגיה, נוף, אקוסטיקה - הן מצד "מקורות" והן מצד הוועדה לתשתיות לאומיות, רשות הטבע והגנים (רט"ג) וקק"ל, המלווים את הפרויקט.