קו מחבר ערבות

אבן דרך בפרויקט לחיבור הערבה למערכת המים הארצית

​מדינת ישראל ממוקמת על גבול המדבר. מקורות המים הטבעיים בה מועטים וכמות המשקעים השנתית מוגבלת. עובדות אלה, לצד גידול באוכלוסייה, הובילו לדִרדור במצבם של מאגרי המים הטבעיים ומחייבות מציאת פתרונות יצירתיים וחדשניים לבעיית המחסור במים בישראל. פרויקט התשתית הגדול ביותר בישראל במאה ה-20 היה ״המוביל הארצי״, אשר הוקם במטרה לספק מים מצפון המדינה למרכז הארץ ולדרומה. בראש העין, בתחנת ״מעיינות הירקון״ של ״מקורות״, חובר ״המוביל הארצי״ לשני קווי ״ירקון נגב״. היישוב הדרומי ביותר שמחובר למערכת זו הוא מצפה רמון. מכאן, שאזור הערבה לא חובר למערכת המים הארצית. עם תחילת ההתיישבות בערבה סופקו לתושבים מים ממקור אחד – קידוחים מקומיים, שרמת מליחותם גבוהה. עד שנת 1990 שימשו מים אלה לכל צורכי הבית והחקלאות, פרט לשתייה ולבישול. כדי לאפשר אספקת מים באיכות מי שתייה, הקימה ״מקורות״ בכל אחד מהיישובים מתקן התפלה, לספיקה של כ-5 מ״ק לשעה. המתפילים שימשו לצורכי התפלת מים לשתייה בלבד, וחוברו לברז אחד בכל בית.

 

כך שמערכת אספקת המים בערבה התיכונה הייתה עד לא מכבר עצמאית לחלוטין, כלומר, מנותקת ממערכות מים שכנות, והסתמכה על למעלה מ-50 קידוחים לאקוויפרים שונים. אספקת מים מליחים לחקלאות הגבילה את איכות התוצרת החקלאית ואת מגוון הגידולים האפשרי.

 

את מתקן ההתפלה הראשון לאספקת מים מותפלים באיכות מי שתייה לכל צורכי הבית הפעילה ״מקורות״ בשנת 2005, והמים סופקו ליישוב הקהילתי צוקים. בשנת 2010 הפעילה ״מקורות״ את מתקן ההתפלה פארן, המספק מים מותפלים למושב פארן ולפונדק רמון, בתפוקה של 25 מ״ק מים מותפלים לשעה. עד אז התבססה אספקת המים לפונדק ולמושב על ארבעה קידוחים מליחים, שסיפקו מים לכל השימושים פרט לשתייה, כאשר מתקן התפלה קטן סיפק לתושבים מי שתייה.

 

בשנים האחרונות ביצעה "מקורות" פרויקט לתגבור המים לפריפריה. במסגרת הפרויקט הקימה החברה מתקני התפלה חדישים להתפלת מים מליחים ליישובים בערבה (בין היתר, ליישובים צופר, ספיר, עין יהב, חצבה, עידן ונאות הכיכר-עין תמר). מערכות ההתפלה כוללות איגום למים מותפלים, קווי אספקה והפניית מי הרכז של המתפילים לצורכי חקלאות. המתקנים, מהמתקדמים מסוגם, פועלים באופן אוטומטי, ללא מגע אדם, ומחוברים למרכז הבקרה של החברה באילת. כל מתקן מפיק כ-360 מ״ק מים מותפלים לשתייה ביממה, לכל צורכי הבית.

 

עקב הגידול בשטחי החקלאות ובאוכלוסייה באזור זה, הצורך לשפר את איכות המים המסופקים, כמו גם הבנת צורכי המים לעשרות השנים הבאות, הוכנה תכנית אב לאספקת מים לאזור, שאושרה ברשות המים בשנת 2012. בשנים האחרונות מקדמת "מקורות" פרויקט הנדסי מורכב של חיבור הערבה הצפונית והערבה התיכונה למערכת המים הארצית. המטרה היא שהערבה לא תישען עוד על מקור מים אחד של קידוחים מקומיים, אלא שהיא תהנה, כמו רוב אזורי הארץ, מתגבור אספקת המים האמינה והאיכותית של המערכת הארצית.

 

חיבור הערבה הצפונית והתיכונה למערכת המים הארצית מתבצע כחלק מתוכנית חומש לפיתוח משק המים שמבצעת ״מקורות״ בימים אלה, באמצעות מגה-פרויקטים, שיתנו מענה לצריכת המים בדור הנוכחי ובדורות הבאים. אחד מהם הוא ״המוביל הארצי החדש״ - פרויקט אדיר ממדים, שאפשר את כניסתה של ישראל לעידן ההתפלה. "המוביל הארצי החדש" קולט את המים המותפלים ממתקני ההתפלה שהוקמו לאורך רצועת החוף ומחבר אותם, באמצעות תשתית חדשה שהניחה ״מקורות״, למערכת המים הארצית.

 

תוכנית האב לאזור הערבה הצפונית, הערבה התיכונה וכיכר סדום כוללת את הקמת קו "צפית סדום", עם שלוחה לאזור נאות הכיכר, שיחבר את אזור עין בוקק ואת הערבה למערכת המים הארצית. אורכם המצטבר של הקווים הוא 64 ק"מ. מדובר בפרויקט ייחודי מבחינה הנדסית, המאופיין בעובי דופן עבה במיוחד של הקווים. פרויקט חשוב נוסף שמבצעת ״מקורות״ בימים אלה הוא הנחת קו בקוטר ״30 מאילת צפונה, במטרה לספק מים מותפלים לצורכי חקלאות ליישובי הערבה הדרומית. גם זאת כחלק מתכנית אב לאזור, הכוללת גם הקמת תחנות שאיבה ומאגרי מים.

 

עקב לוח הזמנים הארוך הנדרש ליישום תכנית האב, ומצוקת המים הגוברת בערבה, הוכנה על ידי "מקורות" התוכנית הכוללת "אספקת מים לערבה תיכונה וכיכר סדום- שלב מיידי". התוכנית מציעה פתרונות הנדסיים שיספקו את צרכי המים של הערבה עד שנת 2020. במסגרת התכנית הוצע לקדוח קידוחים חדשים, להניח קווי מים, ולהקים תחנות שאיבה ומאגרים. בנוסף, נבדקה האפשרות להעביר מים מליחים מהערבה הדרומית באמצעות חיבור הערבות.

 

כדי למצוא את הפתרון היעיל ביותר בחנה "מקורות" באופן מעמיק את הרגלי צריכת המים בערבה, ומצאה כי בערבה הדרומית מתבססת הצריכה בעיקרה על צריכה בשעות היום, כך שחלק מהקידוחים דוממים בשעות הלילה. בערבה התיכונה, לעומת זאת, הצריכה רצופה לאורך כל שעות היממה. בערבה התיכונה קיימים שני מאגרי מים: מאגר שיזף, הממוקם בסמוך למושב עין יהב ומאגר פארן. על פי מאזני המים, ניתן להעביר עד כ-3 מלמ"ש מים מליחים לערבה התיכונה. לאור נתונים אלו הוחלט לקדם את הנחת קו המחבר בין הערבה הדרומית לערבה התיכונה: "קו מחבר ערבות." עקב התוואי המורכב להנחתו, הוחלט, מתוך מחשבה על תכנון עתידי, להניח את הקו כבר בקוטרו המוצע בתכנית האב לערבה תיכונה ("28), ולא על פי קריטריונים הנדסיים ביחס לכמות המים (המצומצמת יחסית) שתועבר.

 

הקו חובר לקו "פארן אילת", שמעביר מים מליחים מקידוחי "פארן צוואר הבקבוק" (ממוקמים בסמוך לחציית כביש 40 את נחל פארן) לערבה הדרומית. מכיוון שקו "פארן אילת" עובר לאורך הערבה הדרומית עד לאילת, ומים אלו משמשים גם כמי גלם למתפיל שיזפון, הותקן אביזר הידראולי בעל פיקוד ושליטה מרחוק בחיבור בין הקווים, כך שבמקרה של תקלה ניתן להפסיק את העברת המים מרחוק, ובנוסף, לקבוע את כמות המים להעברה בהתאם למפלסי הבריכות התפעוליות.

 

עקב מורכבות הפרויקט, חולק הקו לשלושה מקטעים, שאורכם 10-15 ק"מ. אישור התכנון דרש תיאום הדוק מול גורמים סביבתיים עקב המעבר באזורים לא מופרים, מול צה"ל ומשרד הביטחון עקב הנחת הקו לאורך גדר המערכת בגבול ישראל-ירדן, ומול רשות ניקוז ערבה עקב חציית נחלים רבים. הפרויקט ארך כשנה וחצי והוא נוהל על ידי מרחב הדרום של חברת "מקורות" ובוצע על ידי "שח"מ מקורות ביצוע", חברה הבת של "מקורות".

 

הפעלת הקו ביולי 2016 מהווה צעד ראשון ואבן דרך ליישום תכנית האב לערבה התיכונה, ונותנת גיבוי, גם אם מצומצם בהיקפו, למערכת אספקת המים בערבה התיכונה. גם לפרויקט זה של "מקורות" חשיבות לאומית גדולה, שכן החיבור יאפשר להאיץ את פיתוח הערבה, להגדיל את היקפי ההתיישבות, החקלאות המשגשגת ומיזמי תיירות.