יובל להקמת "המוביל הארצי"

יובל להקמת "המוביל הארצי"

"מקורות" מציינת 50 שנה להקמת "המוביל הארצי" – עורק המים הראשי של המדינה ואחד ממפעלי התשתית הגדולים שהוקמו בישראל המאה ה-20

כבר ב-1902 חזה בנימין זאב הרצל את הצורך בהולכת מים לניצול טוב יותר של משאבי המדינה. מה שנחשב אז בעיני רבים לרעיון דמיוני, קרם עור וגידים שישים שנה אחר כך, ב-1964, עם השלמת בנייתו של "המוביל הארצי". בטקס צנוע בהשתתפות ראשי המדינה, חנכה "מקורות" את פרויקט הדגל שלה במאה ה-20: עורק המים הראשי של ישראל להולכת מים מן הכנרת למרכז הארץ ולדרומה.


הרעיון של הקמת "המוביל הארצי" נולד בעקבות התנאים השוררים במדינה: מיקומה הגיאוגרפי של ישראל על סף המדבר, ההבדל בתפרושת הגשם והעובדה שבצפון קיימים מקורות מים טבעיים שפירים, לעומת חסרונם בדרום השחון.


פה יש מים ואין קרקע, פה יש קרקע ואין מים. ואז צריך להעביר את המים האלה לקרקע הזה. לוי אשכול, רעיון הקמת "המוביל הארצי היה מרכיב מרכזי בתוכנית שזכתה לכינוי "תכנית הפנטזיה". ב-1939 ביקש ד"ר ארתור רופין, ראש מחלקת ההתיישבות בסוכנות היהודית, מהמהנדס שמחה בלאס, שיגיש לו תוכנית להשקיית הנגב. הצעתו של בלאס כללה שלושה שלבים: שאיבת מי קידוחים קרובים, הזרמת מי הירקון והבאת מים מהצפון. את החלק הראשון ביצעה "מקורות" עוד לפני קום המדינה, אבל עם הקמת המדינה גבר הצורך במים לצריכה ביתית וחקלאית ומייסדי "מקורות", לוי אשכול – המנהל הראשון של חברת "מקורות" לימים ראש ממשלת ישראל, פנחס ספיר – מנהלה השני של החברה ולימים שר האוצר, ושמחה בלאס – מהנדס המים ואיש החזון, פעלו להגשמת כל "הפנטזיה".

 
ב-1956 השלימה "מקורות" את הקמתו של מפעל "ירקון-נגב" להובלת מי המעיינות מראש העין לנגב, ובאותה שנה החליטה הממשלה על השלב הבא – הקמת "מפעל הירדן" – שמו המקורי של "המוביל הארצי" - להולכת מים מן הכנרת ועד ל"קו ירקון-נגב". גם משימה זו הוטלה על חברת "מקורות".

 

לכבוד האירוע פרסמו לראשונה "מקורות" וארכיון המדינה 85 תעודות מאוספי הארכיון ומבחר תמונות מהארכיון ההיסטורי של "מקורות". חלק מהתעודות נחשפו במיוחד לרגל יובל ה-50 ל"מוביל הארצי".
למעבר לעמוד המשותף


פתרונות הנדסיים מורכבים


במבצע התכנון והבנייה נדרשו אנשי "מקורות" להתמודד עם אתגרים הנדסיים עצומים: הפרש גבהים, שטחים הרריים, מעברי נחלים, קרקע סלעית קשה לחפירה, שמירה על הסביבה, ביטחון מים וטיפול במים להבטחת איכותם.


מהנדסי "מקורות" מצאו לכל אלה פתרונות הנדסיים ותכנוניים מרשימים: החל בתחנת השאיבה ב"אתר ספיר", המזניקה את המים לגובה של 44 מטרים מעל פני הים ובסך הכול כ- 250 מטרים, דרך גיחון (סיפון הפוך) נחל צלמון וגיחון נחל עמוד - פתרון הנדסי מורכב שנועד לחסוך באנרגיה ולמזער את הפגיעה בנוף, וכלה בתעלות, במנהרות, במאגרי מים ובמתקנים לטיפול במים.


הגיחון הוא, כאמור, אחד המבצעים ההנדסיים המורכבים והמרשימים ביותר שביצעה "מקורות" בשנותיה הראשונות של המדינה. . כך למשל, כדי ש"המוביל הארצי" יוכל לחצות את ערוץ נחל עמוד, שעומקו כ-150 מטר, הקימה "מקורות" את הגיחון. במצבע נועז הניחו עובדי "מקורות" צמוד לגדות הנחל  צינורות פלדה, כאמור בצורת גיחון, הפועל על פי חוק הכלים השלובים: המים יורדים מעברו האחד של הנחל בכוח הכבידה ועולים אל עברו האחר. עבודות החציבה במצוקים והנחת הצינורות שביצעו אנשי "מקורות" היו קשות ומסובכות במיוחד.


עם הקמתו נועד "המוביל הארצי" לספק בעיקר מי השקיה לדרום הארץ, אבל במשך הזמן הלכו וגדלו כמויות המים שסופקו כמי שתייה.

 
מי הכנרת נשאבים המים ומוזרמים בתעלות פתוחות ל"אתר אשכול", הממוקם בקצה הדרום מערבי של בקעת בית נטופה. באתר זה מבצעת "מקורות" טיפול במי הכנרת הגולמיים כדי להבטיח איכות מים גבוהה.  הטיפול מתבצע בשני מאגרים – מאגר שיקוע ומאגר תפעולי, ולאחר מכן ב"מפעל הסינון המרכזי" – מהמתקדמים מסוגו והרביעי בגודלו בעולם. המפעל מסנן את המים ומביאם לאיכות מים גבוהה העומדת בתקנים המחמירים ביותר של משרד הבריאות. לאחר הטיפול מוזרמים המים לרחבי הארץ במערכת סגורה. בתחנת מעיינות הירקון בראש העין חובר "המוביל הארצי" לשני "קווי ירקון-נגב" קו מים שלישי מזרים מים לגוש דן.. מפעלי מים אלה יוצרים את מערכת המים הארצית, המגיעה עד מצפה רמון שבנגב.

 
מאז הקמת "המוביל הארצי" לפני 50 שנה זרמו בו מים רבים. כיום יותר מ-80% ממימיו מסופקים כמי שתייה.

 
"המוביל הארצי"

 
עובדות...


• המוביל הארצי" נחנך ב-10.6.1964. "בנייתו החלה בשנת 1953.
• חנוכתו הוצנעה בשל החשש מהתנגדות המדינות השכנות.
• הרעיון להקמת "המוביל הארצי" נולד בעקבות בקשתו של ד"ר ארתור רופין - ראש מחלקת ההתיישבות בסוכנות היהודית וחבר בדירקטוריון הראשון של חברת "מקורות" - להגיש לו תכנית להשקיית הנגב. הבקשה הייתה בשנת 1939 והתכנית כונתה "תכנית הפנטזיה". מתכנני המפעל ומגשימי "תכנית הפנטזיה" היו לוי אשכול – המנהל הראשון של החברה ולימים ראש הממשלה, פנחס ספיר – המנהל השני של החברה ולימים שר האוצר, ושמחה בלאס – מהנדס מים.
• "המוביל" הארצי מגיע עד תחנת זאב בראש העין, שם הואקולט  מים מקידוחים למאגרי תהום,  חובר לשני "קווי ירקון-נגב" (שהקמתם הושלמה בשנת 1955) ומזרים את המים עד מצפה רמון שבנגב. קו מים שלישי מזרים מים לגוש דן. מפעלי מים אלה יוצרים את מערכת המים הארצית. במבצע התכנון והבנייה נדרשו אנשי "מקורות" להתמודד עם אתגרים הנדסיים מורכבים ביותר, ביניהם הפרש גבהים, שטחים הרריים, מעברי נחלים וקרקע סלעית קשה לחפירה.
• תחנת השאיבה הראשונה בתוואי "המוביל הארצי" נמצאת ב"אתר ספיר". התחנה מעלה את המים מעומק מרבי של 215.50 מטר מתחת לפני הים לגובה של 44 מטרים מעל פני הים, וב"תחנת צלמון" מועלים המים כ-100 מטרים נוספים - סה"כ כ-360 מטרים.
• תוואי "המוביל הארצי" חוצה את ערוצי נחל עמוד ונחל צלמון באמצעות גיחונים (סיפונים הפוכים), מסיבות ביטחוניות וכדי למזער את הפגיעה בנוף. בנחל עמוד, שעומקו כ-150 מטר, הניחו העובדים  במבצע נועז ומסובך במיוחד צינורות פלדה צמוד לגדות הנחל, כאשר הזרמת המים בהם פועלת על פי חוקים פיזיקליים - כוח הכבידה וחוק הכלים השלובים: המים יורדים מעברו האחד של הנחל ועולים אל עברו האחר.
• מ"תחנת ספיר" מוזרמים מי הכנרת בתעלות פתוחות לעבר "אתר אשכול", שבו מבצעת "מקורות" טיפול במי הכנרת הגולמיים כדי להבטיח איכות מים גבוהה. הטיפול באיכות המים מתבצע באתר בשני מאגרים וב"מפעל הסינון המרכזי" – מהמתקדמים מסוגו והרביעי בגודלו בעולם. בתום הטיפול איכות המים הגבוהה היא ברמה בין-לאומית. לאחר הטיפול ב"אתר אשכול" מוזרמים המים לרחבי הארץ במערכת סגורה כדי לשמור על איכותם.
• כיום מקימה "מקורות" את "המוביל הארצי החדש", אשר קולט מי ים מותפלים מהמתקנים שלאורך רצועת החוף, מחבר אותם למערכת המים הארצית ומחולל מהפכה במשק המים בישראל: לא עוד הזרמת מים מצפון לדרום כי אם ממערב למזרח ומשם לכל הכיוונים.

 


 

...ומספרים


• אורך "המוביל הארצי" כ-130 ק"מ
• עלות הקמתו הייתה כ-420 מיליון ל"י (כ-4 מיליארד ₪)
• כ-2.5 מיליון ימי עבודה הושקעו בו
• הועסקו בהקמתו למעלה מ-4000 עובדים
• נחפרו כ-7 מיליון ממ"ק עפר
• נחצבו כ-1.7 מיליון ממ"ק סלע
• נוצקו כ-500 אלף ממ"ק בטון
• הושקעו כ-75 אלף טון פלדה
• הונחו כ-15 אלף צינורות בטון ופלדה
• כיום מסופקים יותר מ-80% ממי "המוביל הארצי" כמי שתייה.
• השאיבה מהכנרת משתנה בהתאם לכמויות הגשמים ולצרכים השונים.
• בשנה שבה כמות הגשמים ממוצעת מוליך "המוביל הארצי" כמות של כ-380 מליון קוב מים.
• בעונת החורף 2004-5 שאבה "מקורות" מהכנרת ל"מוביל הארצי" כמות שיא של כ-525 מיליון מ"ק מים.
• בשנת 1999 שאבה "מקורות" מהכנרת ל"מוביל הארצי" כמות מינימום של כ-95 מיליון מ"ק.