אשכול ארבל

פרויקט "קו בקעת נטופה": שיקום הכנרת ותגבור אספקת המים לצפון ישראל

​במשך רוב שנות קיומה של מדינת ישראל, אגם הכנרת היה שם נרדף למקור מים מתוקים שפירים, למשקי הבית ולחקלאות. מאז השלימה "מקורות" את הקמת "המוביל הארצי החדש", מגה - פרויקט שהכניס את מדינת ישראל לעידן ההתפלה, התלות של מדינת ישראל בכנרת כמקור מים מרכזי פחת משמעותית. מדוע, אם כן, מדינת ישראל ו"מקורות" רואים במפלס המים הנמוך בכנרת בשנים האחרונות כבעיה שיש לטפל בה? וכיצד מתכוונת "מקורות" לעשות זאת? המאמר הנוכחי ידון בשתי השאלות הללו.

אחת התוצאות של הבצורת שפקדה את ישראל בשנים האחרונות, ואת צפון המדינה בפרט, היא ירידה משמעותית במפלס הכנרת. נכון להיום, חסרים באגם מעל חמישה מטרים של מים עד לקו האדום העליון. מקורות המים הטבעיים התורמים למילוי האגם הם הירדן ונחלי הצד. התחזיות האקלימיות מצביעות על כך שכמויות המים הנקלטות באגן ההיקוות של הכנרת צפויות להמשיך ולרדת, וזאת לצד הידלדלות מקורות מים נוספים בסביבת הכנרת ובצפון הארץ בכלל. בנוסף, צריכת המים באזור הכנרת (לבית, לחקלאות ולתעשייה) צפויה לעלות בשנים הקרובות, כמו גם מחויבותה של ישראל, מתוקף הסכם השלום, לספק מים לממלכת ירדן. לאור שתי הערכות אלה, הוכרז על הקמת פרויקט תשתית לאומי לשימור הכנרת וסביבתה. לפרויקט שתי מטרות: הראשונה, לשמור על איזון המערכת האקולוגית באזור הכנרת ובצפון הארץ בכלל; השנייה, שימור הכנרת כמקור מים אסטרטגי למשק המים בישראל. שימור כניסות מים חשוב לחילוף המים בכינרת, ולשימור רמת המליחות המתאימה לשימוש לצריכה ביתית, לתעשייה ולחקלאות.

לאור העובדה כי כניסות המים לכנרת פוחתות, והצריכה גוברת, שימור הכניסות לכנרת מחייב ייבוא ממים ממקורות חיצוניים. וכך, לראשונה בתולדות משק המים בישראל, מתוכננת הובלה מסיבית ושיטתית של מים ממרכז הארץ לצפונה.

מכיוון שמתקן ההתפלה הצפוני ביותר בישראל ממוקם בחדרה (מפעל התפלה בגליל המערבי עדיין בשלבי תכנון), הפרויקט כולל פיתוח מערכת הולכת מים ממרכז הארץ צפונה על ידי הקמת מאגרי מים גדולים בפריסה ארצית והנחת קו מקביל בקטרים שונים בתחום תכנית "המוביל הארצי".

בשלב זה, המערכת מתוכננת כך שתוכל להעביר את עודפי ההתפלה, הקיימים בעיקר בעונת החורף, בה לא מתבצעת השקייה, מהמערכת הארצית לטובת הזרמה לכנרת. המערכת מתוכננת כך, שתאפשר בעתיד להמשיך את המערכת צפונה, לטובת אספקה לאזור מעלה הכנרת, ולתגבור האספקה לצפון מדינת ישראל. מים מהמערכת הארצית יגיעו עד מאגר אשכול בבקעת בית נטופה שבגליל התחתון.

בשלב הראשוני, נבנית מערכת שתוזן מ"המוביל הארצי". מערכת זו תעביר מים באמצעות תחנת שאיבה וקו ראשי לכיוון צפון. התוואי יעבור דרך מאגר המים המסוננים באתר אשכול, ובמקביל לתעלת נטופה, שהנה חלק ממערכת "המוביל הארצי". התוואי מתוכנן לעקוף את עילבון מדרום ולחצות את כביש 65 במנהור, ולאחר מכן להמשיך צפונה. המים יוזרמו לכינרת דרך הנחלים הזורמים אליה ממערב. בעתיד קיימת אפשרות להמשיך את הקו צפונה, ולחברו למפעלים האזוריים של "מקורות". מהלך זה יגביר את אמינות האספקה לצרכנים, בכך שייתן מענה במקרים של חוסרי מים מקומיים או אזוריים. המערכת תוכננה לשני משטרי אספקה, אחד לקיץ ושני לחורף, בהתאם לכמות המים העודפים הזמינים במערכת הארצית.

חבל הירדן של "מקורות" החל בתכנון אינטנסיבי של הקו, ובהקמתו בלוחות זמנים צפופים, תוך שימוש בשטחי אתר אשכול ובשטחי רצועת תעלת נטופה. "מקורות" כבר החלה בהנחתו של צינור מים בקוטר 64 אינץ' לסניקת עודפי מים מותפלים מאתר אשכול. העבודות על הצינור ועל תחנת השאיבה צפויות להסתיים בעוד כשנתיים.

במקביל, "מקורות" מקדמת תכנון תחנות שאיבה ובריכות נוספות בין ראש העין לאתר אשכול, אשר יאפשרו להעביר לצפון הארץ עודפי מים מהמערכת הארצית וממתקני ההתפלה, בעת הצורך. מערך זה ישפר את יעילות התפעול של המערכת הארצית, את אמינות האספקה לצרכנים, ואת היכולת להגן על הכנרת ועל אגן ההיקוות שלה בתקופות משבר.

עלות הפרויקט בשלב הראשוני היא כ-300 מיליון שקלים מהתקציב השוטף של הפיתוח ב"מקורות", כאשר ההשקעה בפרויקט הכולל נאמדת בכמיליארד שקלים.