דוברות והסברה 21 למרץ 2010
ו בניסן תש"ע
משבר מים – לא רק בישראל
לכבוד יום המים הבינלאומי, מקורות מציגה סקירה גלובלית: משבר המים העולמי – מה גורם לו, איזה מדינות נפגעות ממנו, מה ההשלכות שלו ואיך ישראל יכולה לקחת חלק מרכזי בפתרון הבעיה.
מצב משק המים היה מאז ומעולם במרכז סדר היום הציבורי בישראל, ובמיוחד בשנים האחרונות. מחסור מים מתמשך, גידול באוכלוסיה ורצף של שנים שחונות הפכו את פיתוח משק המים ליעד לאומי. לביצוע משימה זו נחלצה מקורות, האמונה על ניהול חכם של משאבי המים ועל יצירת מקורות מים חדשים. לשם כך משקיעה החברה משאבים רבים בשדרוג מערכת המים הארצית, הקמת מתקני התפלה, השמשת קידוחים, איתור טכנולוגיות מים חדישות ועוד.
לאור מרכזיותו של הנושא בשיח הישראלי, חשוב ומעניין לגלות כי משבר המים בישראל אינו אלא מקרה ספציפי של בעיה עולמית: על פי נתוני האו"ם, לכ-1.1 מיליארד איש ברחבי העולם, מתוך כ-6.6 מיליארד בני אדם בסך הכל, אין כיום גישה למים הראויים לשתייה. במילים אחרות, אחד מכל שישה אנשים כיום סובל ממחסור בגישה למים.
לפי נתוני האו"ם וארגון הבריאות העולמי, המשבר במשק המים העולמי צפוי רק להחריף: עד שנת 2025 תיווצר מצוקת מי שתייה בלמעלה ממחצית מדינות העולם. בשנת 2050, כאשר אוכלוסיית העולם תגיע לכ-9.1 מיליארד נפש, המשבר צפוי להגיע לשיא בעיקר במדינות המתפתחות, שהן הסובלות העיקריות ממשבר המים - מדינות אפריקה, דרום אמריקה ומערב אסיה.
על פי הנתונים, בשנת 2050 אחד מכל ארבעה אנשים יחיה במדינה שבה יהיה מחסור חלקי או קבוע במי שתייה. משבר המים הנוכחי בישראל, אם כן, הוא חלק מבעיה עולמית הולכת ומחריפה.
כיצד נוצר משבר המים העולמי?
משבר המים העולמי כולל בתוכו, למעשה, שתי סוגיות: מחסור במים ראויים לשתייה וזיהום של מקורות מים. בין הסיבות שהביאו להיווצרות מצבים כאלו נמצאים גורמים שונים, כגון:
- ירידה ניכרת בכמויות הגשמים, שהביאה לבצורת מתמשכת בחלקים נרחבים בעולם.
- ניהול לקוי של משאבי מים.
- חדירת מי ים לאקוויפרים עקב ירידת מפלס מי התהום.
- המלחת מאגרי מים טבעיים ובארות כתוצאה משאיבת יתר.
- גידול באוכלוסיה ועלייה ברמת החיים, שהביאו לעלייה בצריכת מים.
- זיהום מקורות מים על ידי שפכים שאינם מטופלים (תעשיתיים בעיקר), הנושאים חומרים רעילים ומסוכנים, וגורמים לפגיעה במי התהום ולהשבתת בארות.
משבר סובב עולם
מדינות ואזורים רבים ברחבי העולם סובלים כיום ממצוקת מים. הבולטים ממביניהם הם הודו, סין ואפריקה.
- סין - מצוקת המים באה לידי ביטוי בעיקר בצפון המדינה, שם מתרוקנים מאגרי המים במהירות. בנוסף, חלק גדול מהנהרות באזור מזוהמים במתכות כבדות. כתוצאה מהמצב הקשה, החלו רשויות סין להפנות חלק מהמים המיועדים לחקלאות לצרכי שתייה של כ-3,000 ערים באזור הצפון. תוצאות המהלך היו קשות, מבחינה תברואתית וכלכלית: אלפי תושבים לקו במחלות קשות שנבעו מהאיכות הירודה של מי השתייה, החקלאות ספגה מכה אנושה, והמחסור במוצרים חקלאיים הביא לעלייה חדה ביבוא ולהוצאה ניכרת של מטבע חוץ.
- הודו - האקוויפרים המרכזיים במדינה סובלים משאיבת יתר, פעולה הגורמת להמלחת האדמה במדינה. בערים רבות במדינה מגבילות הרשויות לא פעם את שעות זרימת המים ברזים - ועדיין הביקוש למי שתייה גדול בהרבה מההיצע.
- אפריקה - היבשת שבה מתגוררים כ-922 מיליון איש, סובלת ממחסור מתמשך במים, בעיקר כתוצאה מהאקלים החם השורר בה ומהיעדר השקעה מספקת בתשתיות. נכון להיום, דארפור שבמערב סודן מובילה את רשימת מדינות היבשת הסובלות ממצוקת מים.
ממצוקת מים סובלות מדינות רבות נוספות על פני הגלובוס, ביניהן:
- מצרים - 77 מיליון תושבי מצרים סובלים ממשבר מים, הנובע בעיקר ממחסור בגשמים. על פי הערכות, אוכלוסיית המדינה תזנק לכ-97 מיליון בשנת 2025 – ואז יגיע המשבר במדינה לשיא. בינתיים, נאבקת מצרים על השימוש במי נהר הנילוס מול שתי שכנותיה הסובלות ממצוקת מים מהקשות בעולם - אתיופיה וסודן.
- סוריה, עיראק ואיראן - בין שלוש המדינות מתקיימת מחלוקת היסטורית על השימוש במי הנהר הזורם בשטחן - החידקל. בנוסף לבצורת מתמשכת, שלוש המדינות סובלות מפיגור בכל הנוגע לטכנולוגיית התפלת מים וטיפול בשפכים.
- אוסטרליה וארה"ב – חלקים גדולים מיבשת אוסטרליה מצויים במצוקת מים, עקב האקלים המדברי השורר בהם ומגמת ההתחממות של השנים האחרונות. ייבוש מקורות המים גורם לנזק מתמשך בעיקר לחקלאים. מצוקת מים קיימת גם בדרום-מזרח ארה"ב, ובעיקר במדינת ג'ורג'יה.
השלכות נוספות של משבר המים העולמי
מחסור במים מביא לא רק לרעב ולמחלות, אלא גם לאי-יציבות מדינית. עדות לכך ניתן למצוא בדבריו של מזכ"ל האו"ם באן קי-מון, בחודש מרץ 2009, לקראת יום המים הבינלאומי, כי "מחסור במים הוא דלק פוטנציאלי למלחמות". מחקר שנעשה לפני מספר שנים בבנק העולמי קבע: המלחמות הבאות בעולם יפרצו סביב השימוש במקורות מים.
בנוסף, יש לראות במשבר המים סכנה בריאותית חמורה - במדינות לא מפותחות מתים כ-5,000 ילדים מדי יום כתוצאה משימוש במים מזוהמים. הבעיה קיימת - אם כי נפוצה הרבה פחות - גם במדינות עשירות: בארה"ב חולים מדי שנה כ-6 מיליון איש כתוצאה משימוש במים מזוהמים. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, כמחצית מאוכלוסיית העולם סובלת מאחת משש המחלות הנובעות ממים שאינם ראויים לשתייה, ביניהן כולרה ודיזנטריה.
לבסוף, יש לציין שמשבר המים שהוא לכשעצמו בעיה סביבתית, עלול לגרום לפגיעה נוספת בסביבה. מחסור במים מביא לעתים קרובות את האדם להפקעת מקורות מים באופן הגורם לפגיעה אנושה במרקם הטבעי. כך, למשל, בסקוטלנד וגם במספר מדינות בארה"ב, נעשה שימוש מאסיבי במי ביצות, שעברו טיפול כדי להשמיש אותם לצרכי השקיה - פעולה שהביאה לפגיעה אקולוגית קשה. שאיבת מי הביצות הביאה לסחף של קרקע בערוצי נחלים סמוכים והתוצאה הייתה ירידה ניכרת בכמויות המים הראויות לשתייה, הכחדה של זני דגים ופגיעה אנושה במערכות האקולוגיות של הנחלים
משבר המים כהזדמנות
לסיכום, יש לזכור שהתחזית הנוכחית עגומה – אך עוד לא מאוחר מכדי להפוך את הקערה על פיה. כאן בדיוק נכנסות לתמונה ישראל וחברת מקורות. לאורך השנים, הצמיחה המדינה הענייה במים שפע של טכנולוגיות ייחודיות וגישות מקוריות לניהול משאבי מים.
חברת מקורות, הרואה בעצמה שחקן מוביל במשק המים הישראלי, לקחה על עצמה למנף את היתרון הישראלי הייחודי בתחום ולייצא אותו בכל העולם. במסגרת זו מפעילה מקורות את המרכז ליזמות ולשיתופי פעולה WatechTM, המהווה חממה לקידום טכנולוגיות מים ישראליות.
בנוסף, מציעה חברת מקורות למדינות ברחבי העולם את שירותיה כיועצת בתחום המים, באמצעות חברת הבת שלה מקורות פיתוח וייזום. החברה פועלת כזרוע עסקית של מקורות וממנפת את ניסיונה במגוון תחומי התמחות כגון התפלת מים, איכות מים, ביטחון מים, זריעת עננים, טיפול בשפכים ועוד תחומים רבים אחרים.