מילדי הגן ועד זקני השבט - אין אדם שלא ירחב לבו למראה העושר החקלאי המציף אותנו בחג הביכורים, הלא הוא שבועות. אך כיצד מתאפשר מגוון כה רחב של פירות, ירקות ותבואה במדינה ענייה במים? הדבר מתאפשר, בין היתר, הודות למאמציה הרבים של חברת מקורות, השוקדת מזה שנים רבות על פיתוח מקורות מים חלופיים עבור המגזר החקלאי, שלהם תרומה משמעותית לפיתוחו של מגזר זה.

בעיני רבים הפרחת השממה הארצישראלית בגידולים חקלאיים היא אחד מההישגים הגדולים ביותר של המדינה. החשיבות שייחסו ראשי ההתיישבות הציונית בישראל לעבודת האדמה העמידה מפעל חקלאי העובר מדור לדור ומוליד גידולים חקלאיים הנודעים באיכותם, וכן המצאות אגרונומיות מעוררות התפעלות.

אולם בשנים האחרונות מאיים משבר המים החמור שפקד את ישראל על המפעל החקלאי. ללא היצע מים שמספיק גם לצרכים העירוניים וגם לחקלאות, לא ניתן להמשיך ולקיים את המפעל הזה.

לכן, כדי לענות על צורכי החקלאות, תוך הבטחה של חיסכון במים שפירים לשימושים עירוניים, שוקדת חברת מקורות מזה שנים רבות על הקמת מפעל חדש וחשוב לא פחות: מערך השבת קולחים לצורך השקיה חקלאית.

השבת קולחים - מוסיפה מים ומונעת זיהום

אז מהו, בעצם, הליך השבת קולחים? מדובר בשלב האחרון בתהליך ארוך של טיפול בשפכים. המים המופקים בתהליך הטיפול בשפכים מכונים קולחים. אלו מים שהזרמתם לים ולמקורות מים טבעיים אינה גורמת לזיהום - אך איכותם אינה מספקת עבור מרבית הגידולים החקלאיים.

באמצעות השבת קולחים ניתן לא רק למנוע מהשפכים להוות גורם מזהם, אלא גם להכשיר אותם לשימוש חוזר בתעשייה ובעיקר - בחקלאות. כך מפיקים מתהליך הטיפול בשפכים תועלת כפולה ויוצרים מקור חדש למים – קולחים מושבים.

השבת קולחים - טיהור מים בדרך הטבע

השבת קולחים נעשית באמצעות שיטת טיהור המים היעילה ביותר הידועה כיום - השיטה הטבעית.

הקולחים, לאחר שעברו שני שלבים של טיהור במכון הטיפול בשפכים, מועברים לטיפול שלישוני באתרים בהם המים מחלחלים לקרקע ומגיעים אל כיסי מים תת-קרקעיים. החלחול בקרקע מהווה תהליך סינון טבעי. לאחריו, שוהים המים במשך פרק זמן מסוים מתחת לקרקע, נשאבים מהאדמה, עוברים הכלרה ומועברים לשימוש חקלאי ללא מגבלות.

ישראל - מובילה עולמית בהשבת קולחים

הודות לפעילות השבת הקולחים אותה מבצעת מקורות, מנוצלים בשנית 40% מהשפכים בישראל, ומסופקים לחקלאות כ-75% מהקולחים המושבים נתון זה הופך את ישראל למדינה עם שיעור השבת הקולחים הגבוה ביותר בעולם.

המספרים מדברים בעד עצמם: על פי נתוני מקורות, בשנת 1989 עמדה צריכת מי קולחים על 15.4 מיליון מ"ק. בשנת 2000 כבר הגיעה הצריכה ל-161.8 מיליון מ"ק. ואילו 2008 הסתיימה עם צריכה של 230.7 מיליון מ"ק.

כיום קיימים בישראל כ-25 מפעלים להשבת קולחים שהקמתם כבר הסתיימה, ועוד כ-110 מפעלים הנמצאים בתהליכי הקמה שונים. התפוקה הכוללת של מפעלים אלה נאמדת ב-375 מיליון מ"ק מים בשנה.

9 מתוך 25 מפעלי השבת הקולחים בישראל מתופעלים על ידי חברת מקורות, כולל מפעל ההשבה הגדול והחשוב ביותר בארץ - מפעל "הקו השלישי לנגב". מפעל "הקו השלישי" מקבל מים מ"איגודן" - המכון לטיהור שפכי גוש דן שאותו מפעילה מקורות, ואחראי להשבת קולחים בהיקף של כ-150 מיליון מ"ק.

מפעלי השבת קולחים נוספים שמפעילה מקורות פועלים באזור חיפה, עמק חפר, לטרון, חדרה, בקעת הירדן, כרמיאל וצפת.

השבת קולחים - מבט לעתיד

כדי להמשיך ולשפר את איכות הקולחים המושבים וכדי להרחיב את השימוש במים אלו, משקיעה מקורות מאמצים רבים במחקר ובפיתוח של תחום זה.

פעילותה של מקורות מכוונת להשגת מטרות שונות, כגון: קיצור זמן חלחול הקולחים לקרקע באמצעות טיפול קדם ממברנלי, פיתוח שיטות חליפיות לטיפול בכלור, מניעת גידול מיקרו-אורגניזמים במאגרי הקולחים המושבים ועוד.

כמו כן, במטרה להמשיך ולפתח את תחום השבת הקולחים, ובכך לתרום לצמצום נוסף בניצול מים שפירים לחקלאות, הציעה מקורות לממשלה תוכנית חומש הכוללת הקמת "מוביל ארצי" למי קולחים.

מוביל זה נדרש מאחר שמרבית מי הקולחים מיוצרים בערי המרכז, בעוד שהפעילות החקלאות מרוכזת בפריפריה. הקמת מוביל כזה תאפשר, אם כן, ניצול רחב יותר של קולחים מושבים.

לסיכום: ההישגים הרבים בתחום השבת הקולחים בישראל הם רק ההתחלה. באמצעות חשיבה ארוכת טווח ופיתוח תשתיות נוספות ניתן להגדיל את השימוש במים מושבים, ובכך לתרום למניעת זיהום, להקל על משק המים ולאפשר לחקלאות בישראל להמשיך ולהצמיח עבורנו תבואה וביכורים, שנה אחר שנה.