מחקרים בטיפול בשפכים והשבת קולחים

השפעת החומר האורגני בקולחים על התכונות ההידראוליות של החול באגני ההחדרה

החוקר הראשי: פרופ' יונה חן
חוקרים שותפים: חורחה טרצ'ינסקי, אריה גלבוע
הגורם המבצע: אוניברסיטה העברית
רפרנט: נלי איצקסון-טל

קולחי השפד"ן מוחדרים לקרקע באגני החדרה בעלי קרקע חולית, וקצב החלחול שלהם הולך וקטן לאורך הזמן, והשטחים שלהם אינם מספיקים להחדרה של כל כמות הקולחים. המחקר בוחן את השפעת החומר האורגני בקולחים על הקטנת קצב ההחדרה ומחפש דרכים להעלאת קצב החלחול. נמצא כי החומר האורגני שבקולחים מצטבר בעיקר בחלק העליון של חתך הקרקע ועם התייבשותו הופך את הקרקע להידרופובית. ייבוש שכבת הקרקע העליונה מביא להאטת או אף הפסקת פירוק החומר האורגני בשכבה זו ולכן יש צורך בשמירה על רטיבות מיטבית בשכבה זו בכדי להביא לפירוק יעיל יותר של החומר האורגני האחראי להידרופוביות של הקרקע. מילוי "יעיל" של אגני ההחדרה מצריך מילוי מלא של האגן בזמן מינימלי, אך מגבלות טכניות אינן מאפשרות זאת, ולכן תבחן אפשרות יישומן של שיטות עיבוד, מילוי ומשטרי החדרה שונים, להגברת קצב החלחול.

לימוד תהליכי היווצרות סטרובית במכוני טיפול בשפכים

החוקר הראשי: חיים שיינדורף
חוקרים שותפים: מנחם רבהון, אורי להב
הגורם המבצע: צוותי מט"שים + חיים שיינדורף
רפרנט: מריו קומל

במט"שים שונים מתרחשת תופעה של היווצרות חומר קשה תמס המכונה סטרובית (Struvit) המורכב ממגנזיום אמוניום פוספאט. הסטרובית מצטברת בנקודות שונות במתקן, וגורמת סתימות בצנרת ופגיעה במשאבות וברזים, עד כדי פגיעה בפעילות המט"ש.
מטרות המחקר: לימוד הגורמים המשפיעים על התופעה, אבחנה לסיבות ההיווצרות במט"שים מסוימים ובחינת מקומות ההצטברות של הסטרובית. חקירת דרכים לציצום התופעה, ולהכוונת השיקוע של הסטרובית למקומות שאינם גורמים הפרעה לתפעול המכון (למשל בבוצה הביולוגית). פיתוח כלים לחזות היווצרות סטרובית על פי פרמטרים פיזיקו-כימיים, וגיבוש תפיסה הנדסית-תהליכית-תפעולית לפתרון הבעיה. תיבחן גם האפשרות לניצול הסטרובית כדשן חקלאי.

ישום מודל מתמטי לתפעול אופטימלי של מערכות בוצה-משופעלת.

החוקר הראשי: תומר קרייצר , אופיר לבנון , מריו קומל
הגורם המבצע: מקורות
רפרנט: אופיר לבנון

מטרות המחקר: יישום מודל בוצה משופעלת שפותח עבור מכון השפד"ן ע"י פרופ' אשר ברנר וחוקריו. הרצת המודל ובדיקת התוצאות המתקבלות אל מול התוצאות המתקבלות בפועל (תוצאות בדיקות של פרמטרים שונים מנקודות שונות בתהליך) בחתכים שונים וברזולוציה גבוהה וביצוע קליברציה טובה יותר של המודל. המודל המתמטי יוכל לשמש לבקרת התפעול, לשידרוג המערכת לצרכי איכות שונים ולאופטימיזציה תהליכית ואנרגתית.
התועלת הצפויה: המודל יוכל להיות מיושם בכל מתקני הטיפול המתופעלים על ידי מקורות ולסייע לתפעול יעיל יותר. שיטות פיתוח ויישום המודל יוכלו להתאים למערכות נוספות כגון מתקני טיפול, מערכות הולכה ואגירה.

הקודם 1 2 3 4 הבא