|
|
|
|
|
|
|
|
מחקרים בטיפול בשפכים והשבת קולחים - עמוד שני
|
|
| |
| השבחת קולחים שניוניים ע"י סינון ממברני בלחץ נמוך במערכת זרימה צולבת |
החוקר הראשי: ד"ר רמי מסלם חוקרים שותפים: אשר ברנר, גדעון אורון, ויטלי גיטיס הגורם המבצע: מרחב דרום, לאה בן אשר, רענן אסור רפרנט: אבי אהרוני |
איכות קולחי בוצה משופעלת שניונית (רמת 20/30) ממכוני טיפול בשפכים מוגבלת כיום רק להשקיה חקלאית מוגבלת, ואינה מתאימה להשקיה בלתי מוגבלת או לסילוק לנחלים. מטרות המחקר: (1) לימוד תפעול מערכת סינון ממברני UF בשיטת זרימה צולבת בלחץ נמוך, כולל שימוש במפתיתים, לקבלת קולחים באיכות המתאימה להשקיה בלתי מוגבלת, תוך בדיקת השפעתה על הרחקת מזהמים שונים. (2) השוואה כלכלית, איכותית ותפעולית של השיטה, לעומת סינון בואקום בגישת Dead-end. התועלת הצפויה מהמחקר : ייצור קולחים שלישוניים ברמה המתאימה לשימוש בלתי מוגבל בחקלאות, תוך בדיקת אפשרות להתאמת הקולחים ל"שתייה אקראית" ולביטול מגבלות רדיוסי מגן (לקידוחי שתייה) ו\או ביטול האיסור על השקיה מעל קוי מים שפירים. |
| אופטימיזציה ושדרוג מערכות בוצה משופעלת להרחקת תרכובות חנקן וזרחן, בהתאם לתקנות הצפויות לאישור של ועדת ענבר |
החוקר הראשי: פרופ' אשר ברנר חוקרים שותפים: ד"ר אריאל קושמרו ומהנדסי תהליך במרחבים הגורם המבצע: אוניברסיטת בן גוריון רפרנט: מריו קומל |
התקנות הצפויות לאישור של ועדת ענבר יטילו מגבלות על ריכוזי תרכובות חנקן וזרחן בקולחי המט"שים, כך שיתאימו לשימוש חוזר בחקלאות או לסילוק לנחלים. יש צורך בהיערכות המט"שים המופעלים ע"י מקורות, לעמידה בדרישות אלו. מטרות המחקר: הגדרת שינויים דרושים ועקרונות תפעול להשגת ההרחקה הדרושה של תרכובות החנקן והזרחן, תוך התייחסות לעומסים המוספים מתהליכי הטיפול בבוצה. אופטימיזציה (מינימיזציה) של עלויות השדרוג והתפעול הדרושים לעמידה בתקנים אלה. |
| חיידקים פילמנטיים הגורמים להופעת בוצה נפחית במפעלי טיפול בשפכים, זיהוים בשיטות חדישות ע"י גלאים מולקולריים פלואורסצנטיים |
החוקר הראשי: רות זליקסון חוקרים שותפים: מלכה הלפרן , דימיטרי יעקובוב הגורם המבצע: סמינר אורנים, אוניברסיטת חיפה רפרנט: נלי איצקסון-טל |
מטרת המחקר הייתה פיתוח והקמת מערך אפיונים איכותיים וכמותיים לעיקוב אחרי טיפוסי החיידקים הפילמנטיים המופעים בבוצה נפחית ובקצף במפעלי טיפול בשפכים בארץ, בשיטות המולקולריות הנהוגות כיום בעולם. במחקר זוהו שלושה סוגי חיידקים פילמנטיים כדומיננטיים בנפיחות בוצה ובמט"שים שנבדקו. טיפוסי החיידקים היו די קבועים בתפוצתם, אולם כמותם הייתה שונה בעונות השנה השונות, בשינויים בפעילות המפעל ואף משנה לשנה. |
הקודם 1 2 3 4 הבא
|
|
|
|
|
|
|
|
|