קולחים הם שפכים (ביוב) שעברו טיפול, כלומר רוב המזהמים הורחקו מהם וניתן לנצלם למספר שימושים הכוללים: השקיה חקלאית, תעשייה, השקיית פארקים וגינון עירוני, הזרמה לנחלים, טיוב והעשרת אקוויפרים.
הקולחים מהווים כרבע מסך אספקת המים לחקלאות במדינה וחשיבותם רבה הן עקב המחסור במים שפירים באזור והן עקב הצורך במניעת זיהומים.
פוטנציאל המים הטבעיים מוגבל בהיקפו וקרוב למיצוי מלא. לעומתו מצאי הקולחים גדל מידי שנה. (מכ- 470 מליון מ"ק בשנת 2004 צפוי לגדול לכ- 690 מליון מ"ק בשנת 2020).
מוביל קולחים ארצי
מרבית אוכלוסיית המדינה ומתקני טיהור השופכין הגדולים נמצאים לאורך מישור החוף. לעומת זאת מרבית החקלאות מתבצעת בדרום הארץ או בשטחים המרוחקים מריכוזי האוכלוסייה והמתקנים.
עובדה זו מצריכה מערכות ארציות ואזוריות לניוד הקולחים. קיימות תוכניות בשלבים ראשוניים להקמת שני מובלים ארציים לקולחים:
הראשון מאזור זכרון יעקב בצפון עד לדרום הארץ.
השני מעמק זבולון עד לעמקים המזרחיים (קולחי גליל מערבי לעמק חרוד ועמק בית שאן).
בנוסף, כחלק מהמגמה לשיקום אקוויפר החוף מתוכנן מובל קולחים ממט"שים בחלק הדרומי של מישור החוף שיספק קולחים שמקורם באספקת מי ים מותפלים לצריכה ביתית.
לחברת "מקורות" ניסיון בתכנון, הקמה והפעלה של מפעל מסוג זה (מפעל השפד"ן).
מטרת המובלים היא ניוד עודפי קולחים בין מפעלי ההשבה השונים. מוביל ראשי יאפשר גמישות בניוד וקליטת כל הקולחים עפ"י צרכים משתנים.
טיוב קולחים
"מקורות" עורכת ניסויים בטיפול ממברנלי בקולחים מזה כ- 8 שנים. כמו כן מתוכננים מספר פרויקטים נוספים:
- טיוב עודפי קולחים בשפד"ן ואספקתם להשקיה בשטחי מישור החוף הדרומי.
- טיוב קולחי מאגר מר"ץ (ישובי מ.א. עמק חפר) ואספקה להשקיה חקלאית בלתי מוגבלת.
בשנים האחרונות חלה עליה בדרישות ובתקני איכות הקולחים להשקיה. המגמה לטווח הארוך היא החמרה בדרישות האיכות מעבר לאיכויות של תקנות "ענבר" בעיקר בנושא נוטריאנטים.
בתחום טיוב הקולחים מושקעים מאמצים ב:
- שיפורים טכנולוגיים בממברנות והוזלת עלות הטיפול
- סילוק מלחים על מנת לשמור על איכות המים באקוויפרים
האתגרים המרכזיים לטיוב קולחים הם:
- הוזלת עלויות הטיפול
- הצורך בטיפולי קדם (על מנת למנוע סתימת הממברנות)
- סילוק הרכז