|
|
|
|
|
|
|
| |
| שם המתקן |
סכר דגניה |
| ייעוד ומקור המים |
תפקידו, הסכר נועד לווסת את זרימת מי הכנרת לפי כמות המים שנדרשה להפעלת תחנת הכוח בנהריים ולמנוע הצפות עקב גאות בכנרת. |
| איזור גיאוגרפי |
עמק הירדן. |
| פירוט |
את הקמת סכר דגניה, שהוקם בשנות ה- 30 למאה ה- 20, יזם פנחס רוטנברג, כחלק ממפעל החשמל בנהריים. הסכר נועד לווסת את זרימת מי הכנרת לפי כמות המים שנדרשה להפעלת תחנת הכוח בנהריים. לימים שונה מעט יעודו של הסכר, ומטרתו הוגדרה צמצום זרימת המים מהכנרת לנהר הירדן, כדי שהכנרת תמלא את ייעודה להיות מאגר המים של מדינת ישראל. כתוצאה מהקמת הסכר עלה מפלס הכנרת מ - 210 מטר מתחת לפני הים ל - 208.8 מטר מתחת לפני הים. אפיק הירדן המשיך וחלף בסמוך לבית המוטור שליד אתר ירדנית (קודם לבניית סכר דגניה זרם הירדן מהכנרת סמוך לצומת כנרת). למעשה במקביל לבניית הסכר נפרצה תעלה חדשה, שעליה בנוי היום אתר ירדנית. הסכר היה בבעלות חברת החשמל, אך תופעל על ידי "מקורות". בסכר שני שערים ושני שערים רזרביים שהוקמו לצורכי טיפול. לכל שער יש רשת שנועדה למנוע מדגי הכנרת לצאת עם הזרם מהימה. בשיא הזרימה יכולים לעבור בשערי הסכר כ- 150-170 מ"ק לשנייה. זרימה כזו עשויה לגרום לירידה של שמונה סנטימטרים במפלס הכנרת במשך יממה אחת. לאחר פתיחת הסכר נסתמות הרשתות בלכלוך ואז יש לסגור את השערים, לנקות אותן ולפתוח מחדש. | |
|
|
|
|
|
|
|
|