למעלה מ – 70 שנה מספקת "מקורות" באמצעות מערכת המים הארצית, מים באיכות, יעילות ואמינות תוך שיפור מתמיד לאוכלוסייה ההולכת וגדלה של מדינת ישראל. השינויים הגיאוגרפים, האקלימיים והגיאופוליטיים בישראל מציבים בפני מקורות אתגרים בפיתוח מערכת אספקת המים תוך מתן מענה לצרכים הקיימים והעתידיים, תוך שימור מקורות המים הקיימים ופיתוח מקורות מים חדשים וכל זאת תוך צמצום פחת המים ועלויות התפעול. האתגרים עימם מתמודדת מקורות בתפעול מערכת המים:
- משק המים במחסור – הדרישה למים גדולה ממצאי המים הקיים.
- שונות רבה בהיקף השנתי של המילוי החוזר.
- קושי באפיון האקוויפר על כל מרכיביו הכמותיים והאיכותיים.
- איכויות מים שונות בין מקורות המים השונים.
- מקורות המים רחוקים ממוקדי הצריכה.
- מצב ביטחוני אשר יוצר קשיים בתפעול ושמירה על מערכת אספקת המים.
מרכיבי מערכת המים הארצית
- מערכת ארצית וגמישה אשר משלבת מים ממקורות שונים לאספקה אמינה ויעילה, מאפשרת ניצול יעיל של כלל מקורות המים וניוד מים ממאגרי המים הראשיים בישראל (הכנרת, אקוויפר החוף וההר, נחלים מקומיים, מים מותפלים ומושבים).
- מערכות "חכמה" המאפשרת שליטה מרחוק על כל המתקנים לצרכי תפעול ובקרה.
- מערכות מרכזיות לתכנון ובקרה המסייעות בגישה כוללת לתכנון, תפעול ופיתוח בראייה ארצית, על פי שיקולים לאומיים ופיתוח מפעלי מים לחקלאות באזורים צחיחים.
- פיתוח פנימי של מודלים וכלים ניהוליים הכוללים:
- מודלים לתפעול המערכת הארצית. - מערכות תומכות החלטה. - מודלים לתכנון מערכות אספקת המים. - מחקר ותכנון הידרולוגי. - פיקוד ובקרה.
מקורות המים בישראל
- מים עיליים (כנרת) –כ- 30% ממי השתייה של ישראל מסופקים מהכנרת, סה"כ 242 מיליון מ"ק בשנת 2006.
- מי תהום - אקוויפר החוף וההר וכ - 2800 קידוחים ומעיינות מספקים 36% ממי השתייה המסופקים ע"י "מקורות". כ- 700 אלף מ"ק נשאבים מידי יום בצורה מבוקרת מאוד על מנת למנוע זיהום של מי התהום ע"י חדירת מי הים. להעשרת האקוויפרים , מוחזרים מים למי התהום באמצעות כ- 150 מתקני החדרה.
- מעיינות טבעיים – מהווים 34% מאספקת מי השתייה.
- התפלה: 31 מתקני טיפול והתפלה בעלי יכולת הפקה של כ- מיליון מ"ק ליום.
- מאגרים: "מקורות" מתפעלת מספר מאגרי מים לאיסוף מי שיטפונות ולהחדרה למי התהום. רובם ממוקמים בדרום המדינה.
מרחבים מקורות פועלת באמצעות 4 מרחבים המתפעלים את מערכת אספקת המים: מרחב צפון, מרחב מרכז, מרחב דרום וחבל הירדן. אגף הביצוע נותן שירותים חשמליים מכניים לכל המרחבים, וכן בונה תשתיות מים ועוד מספר פרויקטים מרכזיים ברחבי הארץ. חבל הירדן אחראי לתפעול של "המוביל הארצי". קרא עוד
"המוביל הארצי" פרויקט הדגל של חברת "מקורות" הקמתו של גדול מיפעלי המים בישראל – המוביל הארצי הביאה לשיאה התפתחות עיקבית של מערכת מים כלל ארצית, מוסדרת ומבוקרת המאגדת את מרבית מפעלי המים האזוריים ברחבי הארץ. ההחלטה על הקמתו של "מיפעל הירדן", הלוא הוא "מוביל המים הארצי"- התקבלה בממשלת ישראל בשנת 1956. המוביל תוכנן ע"י "תה"ל" וניבנה ע"י "מקורות" במשך שני עשורים, בין 1950 ל 1960 כשבנייתו הושלמה סופית בשנת 1964. מרבית עבודות ההרכבה , המכניות והחשמליות, בוצעו ע"י שח"מ- אגף הביצוע. מאז הפעלתו , ב- 1964, מוליך המוביל הארצי את מי הכנרת וכן מים ממקורות נוספים מצפון הארץ ועד דרומה. המוביל הארצי מסוגל לנייד 450 מלמ"ק בשנה ומתופעל ע"י חבל הירדן של מקורות. ייעודו המקורי של המוביל הייתה לספק מי השקייה לאזורי המרכז והדרום השחונים יותר מהצפון, אולם עם הפעלתו ב- 1964, כ- 80% מהמים הזורמים בו הוקצו לחקלאות וכ- 20% למי שתייה. במשך הזמן, הלכו וגדלו כמויות המים שסופקו כמי שתייה עד שמתחילת שנות ה - 90 הוא מספק כ יותר ממחצית ממי השתייה במדינה. קרא עוד
צריכת אנרגיה על מנת לתפעל את "המוביל הארצי" נדרשת כמות אנרגיה עצומה,.למעשה צריכת החשמל של "המוביל הארצי" עומדת על כ – 100 מגגה וואט לשעה, שהם כ – 4% מצריכת החשמל בישראל. התהליך של העלאת את המים הנשאבים בכנרת מגובה 209- 213 מתחת לפני הים לגובה של 150 מטר מעל פני הים, צורך כמות חשמל רבה ולכן פיתחה ויישמה "מקורות" טכנולוגיות חדישות לחיסכון באנרגיה במקביל להפעלת המערכת בשעות צריכה ותעריף נמוכות.
בנוסף הקימה "מקורות" את מערכת "הקו השלישי לנגב" על מנת להגביר את כמות מי ההשקיה לנגב. "הקו השלישי" מעביר 110 מיליון מ"ק בשנה המסופקים לו, ממים שעברו טיפול וממי נביעה במתקן השפד"ן. |
ממשיכים לחדש
חברת "מקורות", ממשיכה לחפש חידושים ופיתוחים טכנולוגיים מתקדמים במטרה לשפר אספקת המים בישראל. בין הפרויקטים הגדולים ניתן לציין את :
מתקן הסינון הארצי באתר אשכול.
מתקן להתפלת מי ים באשדוד.
מתקני התפלת מים מליחים בלהט ובעתלית.
הגברת הבטיחות של מערכת המים.
קליטת מים המופקים במתקני התפלת מי הים במערכת המים הארצית.
הרחבת מתקן השפד"ן ומתקני השבה נוספים.
פיתוח "הקו החמישי" לירושלים.
חיבור כל הרשויות המקומיות לרשת הארצית
| |