1994 – הקו הרביעי לירושלים
הקמתו של קו המים הרביעי לירושלים נועדה לשפר את איכותם ואמינותם של המים המסופקים לאוכלוסיית ירושלים. ארבע תחנות שאיבה קיימות לאורך קו המים המעביר כיום כ-50 מיליון ובמקביל להן ארבע בריכות מים בעלות יכולת קיבול של כ-5,000 מ"ק כל אחת.
1995 – אספקת מים לממלכת ירדן
נספח מיוחד הדן בקשרי המים ובסוגיות אספקת המים נכלל במסגרת הסכם השלום שנחתם באוקטובר 1994 בין מדינת ישראל לממלכת ירדן. לפי ההסכם, מדינת ישראל תספק לממלכת ירדן מים ממעלה סכר דגניה בכמות שנתית של 30 מיליון מ"ק, כש-20 מיליון מ"ק מוכרים בתור "מים ירדניים". ירדן מעבירה אותם לישראל מנהר הירמוך לאיגום בכנרת בחורף ואילו ישראל משיבה אותם לממלכה הירדנית בקיץ.
1997 – פריצת דרך בהתפלת מי ים באילת
בשנת 1997 חנכה מקורות את מפעל התפלת מי הים בשיטת "האוסמוזה ההפוכה" סבחה ג'. המפעל זכה לתהודה עולמית הודות לגישה הייחודית שיושמה בו. לפי השיטה החדשנית, המפעל מתפיל תמהיל של מי ים ורכז (מים עם ריכוז מלחים גבוה יחסית) הנפלט ממתקני ההתפלה של המים המליחים (ולכן מליחותו נמוכה ממליחות מי הים) ובכך מבטיח עלות נמוכה של תהליך ההתפלה בהשוואה למתקנים בעלי סדר גודל דומה בעולם. מתקן סבחה ג' סיפק בשנה הראשונה להפעלתו 8,000 מ"ק מים מותפלים ליממה ובשנת 1998 הוגדל המתקן לתפוקה של 10,000 מ"ק מים מותפלים ליממה.
טכנולוגיית "האוסמוזה ההפוכה" יושמה לראשונה בארצות הברית בראשית שנות ה-70. כראוי לחברת המים הלאומית של ישראל, מקורות חזתה את הפוטנציאל הטמון בתהליך, פיתחה והתאימה את השיטה לתנאים הסביבתיים האופייניים לאזור ולצרכים המיוחדים של אזורי ים המלח, הערבה הדרומית ואילת.
בשנת 1978 נחנך מפעל ההתפלה הראשון בשיטה זו, שהתפיל מים מליחים שמקורם היה בקידוחי סבחה א'. בשנת 1992, עם הגידול בביקוש למים, נבנה מתקן התפלה נוסף באותה שיטה – סבחה ב'. יכולת הייצור של שני מתקנים אלו הגיעה לכ-36,000 מ"ק מים ביום.
נוכח העובדה שתפוקת מי הקידוחים מוגבלת, נוצר צורך בהפקת מים ממקור נוסף שיספק את צריכת המים לאזור הנחשב כ"בירת הנופש" של ישראל. המשאבים הופנו כאמור לעבר התפלת מי ים-סוף ולהקמת מפעל סבחה ג'. באמצעות שלושת מתקני ההתפלה מספקת כיום מקורות את מלוא צריכת המים באילת, באיכות טובה, באמינות מרבית ובזמינות גבוהה.
2004 – הפחתת תכולת בורון במי ים סבחה ג'
בשנת 2004 שדרגה חברת מקורות את תהליך ההתפלה במתקן סבחה ג' על מנת לשפר את איכות המים המותפלים באמצעות הפחתת כמות הבורון. התהליך – הכולל הוספת אמצעים לסילוק הבורון מהמים באמצעות מערכות מתוחכמות – נרשם כפטנט על ידי חברת מקורות בשנת 2006. תהליך זה שיפר את איכות מי השפכים הנוצרים באילת ואת מי הקולחים המשמשים לחקלאות הרגישה לריכוזי בורון במים.
2004 – הקמת המרכז ליזמות ושיתופי פעולה בתחום המים - WaTechTM
המרכז ליזמות WaTechTM הוקם על מנת לקדם את שיפור היעילות התפעולית של החברה באמצעות פיתוח טכנולוגיות מים חדשות ומתקדמות יותר בתחום הקלינטק. זאת, על ידי מתן פלטפורמה עסקית לגורמים שונים בארץ ובעולם ובכלל זה אתר ניסוי, תמיכה וניתוח טכנולוגי.
2005 – יישום השינוי המבני ב"מקורות"
מקורות עוברת תהליך ייעול וארגון מחדש שבמסגרתו תהפוך לקבוצת חברות. בראש הקבוצה תעמוד חברת מקורות מים (שתעסוק באספקת מים) ותהיינה לה שתי חברות בנות: "מקורות פיתוח ייזום" (שתעסוק בפעילות במגזרים תחרותיים במשק המים) ו"מקורות ביצוע" שתפקידה לאחד את גופי הביצוע של החברה.
2006 – חתימת הסכמים בין-לאומיים לשיתוף פעולה
במסגרת פעילותה הבינלאומית חתמה חברת מקורות על הסכמים לשיתוף פעולה עם תאגיד הענק סימנס, חברות המים של מלבורן וסידני אוסטרליה ועוד. הסכמים אלה מתמקדים, בין היתר, בפעילויות משותפות של מחקר, פיתוח ושיווק טכנולוגיות מים בתחומים הבאים:
• איכות מים
• התפלת מים
• טיפול בשפכים
• השבת קולחים
• ביטחון המים
שיתוף הפעולה עם גורמים בינלאומיים שונים מאפשר למקורות להרחיב את מעגלי הידע, הניסיון והיכולות המקצועיות של החברה.
2006 – הרשות הלאומית מסמיכה את מעבדת מקורות
למקורות מעבדה מרכזית מתקדמת בעלת יכולות מהגבוהות בארץ ובעולם בתחומי הכימיה, בקטריולוגיה וביולוגיה המצוידת במכשור משוכלל. בנוסף, מחזיקה מקורות בחמש מעבדות לבדיקת מים מסוגים שונים: מי שתייה, מי שפכים ובוצות (החומרים האורגניים המוצקים יחסית של מי השפכים הנוצרים בתהליכי טיהור השפכים).
מעבדות מקורות הוסמכו כ"מעבדות מוכרות" בהתאם לתקנים בינלאומיים מוכרים ומקובלים על ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות. את ההכרה העניק משרד הבריאות לאחר בדיקת המעבדות ונוהלי עבודתן.
תהליך הסמכת המעבדות נועד לתת תוקף לאיכותם ורמתם הגבוהה של ביצועי בדיקות המים והשפכים שעורכת מקורות בשש מעבדותיה. מדי שנה נערכות במעבדות כ-30,000 בדיקות, שבהם נבדקים כ-190,000 פרמטרים של איכות מים.
2007 – חנוכת "מפעל הסינון הארצי"
מפעל הסינון הארצי של חברת מקורות באתר אשכול, הוא מהמורכבים והגדולים מסוגו בעולם. המתקן נועד לענות על הדרישות המחמירות של משרד הבריאות ולשפר אף יותר את איכות מי השתייה המסופקים לתושבי מדינת ישראל. עם הפעלת המפעל נכנסה מדינת ישראל לשורה הראשונה של מדינות העולם המערבי מבחינת טיפול באיכות מי השתייה. כושר הסינון של המפעל עומד על כ-500 מיליון מ"ק בשנה.
הקודם 1 2 3 4 הבא