מתוך: אלישע קלי, "המאבק על המים" - 1965
ביום ל' סיוון תשכ"ד, עשרה ביוני 1964, בשעה שלאחר הצהרים, נפתח מגוף הענק בתחנת הויסות שבראש העין, ומי הכנרת זרמו לראשונה מתוך "המוביל הארצי", אל "קווי הירקון" ואל רשתות המים של דרום הארץ.
למחרת היום הפסיקה חברת "מקורות" לשאוב מבארות בדרום הארץ, אשר שאיבתן היתרה במשך שנות הבצורת האחרונות דלדלה את אוצרות המים התת-קרקעיים כמעט עד קצה גבול המותר.
מי המוביל הביאו את ההצלה בעיתה. אלה שהוטל עליהם להחליט, מזה שנים, אם לנצל את אוצרות המים התת-קרקעיים בדרום הארץ מעבר למידת התמלאותם השנתית הטבעית, או להקטין במידה אכזרית את קצב הפיתוח החקלאי במדינה – נשמו עכשיו לרווחה. הסיכון שלקחו על עצמם על ידי שאיבה מאכסימלית, במחשבה תחילה להחזיר למלאי התת-קרקעי את הכמויות שניטלו ממנו למעלה מן המידה המותרת – על ידי הזרמת מי הירדן – הצדיק את עצמו.
גדול מפעלי המים במדינה, שהוא גם גדול מפעלי הפיתוח שבה, נחנך במעמד אפור, ללא נאומי שרים וללא הרמת כוסיות.
טכנאים אחדים מחברת "מקורות" מהנדסים מספר מחברת תה"ל, הם בלבד הקבילו את מי הכנרת בראש העין. יאיר מדביצקי, איש פרדס חנה, הטכנאי האחראי על תחנת הויסות, לחץ על כפתור ההנעה של המגוף, ובכך חתם את תקופת בנייתו של מפעל המים הארצי, שנמשכה כעשר שנים. הצנעתו של מעמד חנוכת המפעל הארצי לא באה ממיעוט הערכה כלפיו, אלא שאיומי הערבים לחבל בהפעלתו חייבו – ואף יחייבו בעתיד – הצנעת פרטים שונים, הנוגעים למבנה המפעל ולהפעלתו. דאגה זו לביטחונו היא שמנעה את חנוכתו בטקס הראוי לו.
צמידותן של בעיות הביטחון לבעיות המים איננה דבר של מקרה בתנאי אזורנו – איזור של צחיחות, שכל אפשרויות החיים בו תלויות בניצול נבון של אוצרות המים.
צמידות זו שררה כאן מאז ומעולם. ההבדל בין בעיות בטחון המים שלנו לבין בעיותיהם של אבותינו, אברהם ויצחק, איננו אלא הבדל של קנה-מידה בלבד.
"ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים.
ויגדל האיש ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ויקנאו אותו פלשתים.
וכל הבארות אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סיתמום
פלישתים וימלאום עפר. וילך משם יצחק ויחן בנחל גרר וישב שם.
וישב יצחק ויחפור את בארות המים אשר חפרו בזמן אברהם
אביו ויקרא להם שמות כשמות אשר קרא להם אביו" (בראשית כו)
בקיאותנו הרבה יותר בגורמי הטבע והאמצעים הטכניים המודרניים העומדים לרשותנו, אפשרו לנו להגשים את שאיפותיו של יצחק אבינו בקנה מידה גדול יותר, למעשה – בקנה המידה הגדול והנועז ביותר האפשרי בגבולות מדינת ישראל.
בטאון מס' 10 של חברת מקורות מדצמבר 1964 המספר על הקמת המוביל