על משקל הפתגם הידוע כי "לכל שני יהודים יש שלוש דעות", חלוקות הדעות ביחס למקור שמה של חברת המים הלאומית "מקורות". על פי הדעה הרווחת קבע את שמה של החברה לוי אשכול, ממייסדיה ומנכ"לה הראשון, והוא נלקח מן הפסוק "מקלות מים רבים אדירים משברי ים" (תהילים, פרק צ"ג, פסוק ד'), אך בעקבות שיבוש הפסוק נכתב במקום "מקלות" - "מקורות". על פי דעה אחרת נקבע השם על פי הפירוש המילוני למילה "מקור"*: "המקום שמשם יקרו המים מהאדמה" – ומכאן, "מקורות".
* מילון הלשון העברית הישנה והחדשה בעריכת אליעזר בן יהודה, שכרכיו הראשונים יצאו לאור בשנת 1908
מקור לוגו "מקורות"
בשנת 1963 הוכרז מעל דפי ידיעון "מקורות" על תחרות פרסים לבחירת לוגו (סמל) "מקורות". בהודעה שזכתה להבלטה מיוחדת הוצגו תנאי ההשתתפות בתחרות: "רשאים להשתתף בתחרות כל עובדי החברה ועובדי חברות הבת. את הצעת הסמל יש לסמן בסימן היכר מיוחד ולשימה במעטפה סגורה; על גבי מעטפה אחרת יש לסמן אותו סימן ההיכר ובתוכה יש לשים פתק, שעליו כתוב שם המציע, כתובתו והיחידה בה הוא עובד. את ההצעות בצורה הנ"ל יש לשלוח אל הממונה על יחסי ציבור לא יאוחר מן ה-25 ביולי 1963.". בצד האתגר הרב בעיצוב סמל החברה, ציפו לזוכים גם פרסים כספיים נאים: פרס ראשון – 200 ל"י, פרס שני – 100 ל"י, פרס שלישי – 50 ל"י. ועדת השופטים של התחרות מנתה נציגים מההנהלה, ממזכירות העובדים ומאגודת הגרפיקאים.
לידיעה מהעיתונות
תהליך הבחירה
כ-54 הצעות הוגשו לוועדה, שבישיבה מיוחדת שהתקיימה ב-4.9.1963 הגיעו חבריה למסקנה "כי לא נמצאה ביניהן שום הצעה הראויה לפרס הראשון" (מתוך פרוטוקול הישיבה). בצעד חריג החליטה הוועדה למזג את סכום הפרס הראשון יחד עם הפרס השני ולחלקם לשני פרסים מוגדלים ושווים בסך 150 ל"י כל אחד. כן הוחלט להגדיל את הפרס השלישי מ-50 ל"י ל-100 ל"י. תהליך הבחירה התנהל בסדר מופתי ועל פי כללי התחרות: נבדקו רק הצעות שהוגשו בשתי מעטפות סגורות ונפרדות, ואומתו סימני ההיכר שהמציעים התבקשו לסמן על מעטפות אלה. מיותר לציין שהצעות שהגיעו לוועדה לאחר התאריך האחרון לא השתתפו בתחרות.
לידיעה מהעיתונות
בחירת הלוגו
מתח רב שרר בחדר הוועדה. לנוכח מגוון ההצעות כך נשמעו מגוון דעות. לבסוף, לאחר ישיבה שארכה מספר שעות, הסכימו חברי הוועדה על שלוש ההצעות הטובות ביותר מבין אלה שהוגשו, על פי הסדר הבא: בפרס השני זכתה הצעתם המשותפת של אברהם פלד ממחסן מרכזי צפון ובן ציון הניג ממא"א (מפעלים אזוריים אחרים) צפון, והצעתם המשותפת של ציפורה ריינשטיין ממפ"א (מפעל ארצי) חיפה ובן ציון הניג. האחרון אף זכה בפרס השלישי על הצעה נוספת שהגיש, הפעם בלי שותפים. על רקע החלטת השופטים בלטה במיוחד העובדה ששלושת הזוכים היו חיפאים! מיד לאחר שנתקבלה החלטת ועדת השופטים נשלחו מכתבים רשמיים מטעם הממונה על יחסי הציבור של "מקורות" אל שלושת הזוכים, להודיעם על התוצאות ולברכם. כשבועיים לאחר ההחלטה נערך בחדרו של מנהל ממא"א בחיפה, יואל רייטר, טקס צנוע שבו השתתפו הזוכים, מנהליהם וכן המזכיר הכללי ונציגים מהמשרד הראשי. למרב תשומת הלב זכה כמובן מצטיין התחרות, בן ציון הניג, אשר הצעותיו הגיעו למקומות הראשונים. הוא נתבקש לגבש הצעה מעשית לסמל, תוך התייחסות לשלוש ההצעות שנבחרו על ידי הוועדה. הניג ניגש מיד למלאכה והגיש מספר הצעות משופרות. בתום התייעצות בין חברי ועדת השופטים נבחר סמל "מקורות".
לידיעה מהעיתונות
משמעות הלוגו
סמל "מקורות" מבטא את אחריותה של "מקורות" לאספקת המים לתושבי מדינת ישראל, באמצעות מרכיביו השונים: המשולש הגבוה הוא קידוח של באר, המייצג את אלפי הקידוחים שמפעילה החברה כדי לשאוב מים; גלי המים מסמלים את המים שמספקת "מקורות" בעזרת מערכות ההובלה הפרושות בכל הארץ; העיגול המקיף את הקידוח מסמל צינור רחב שבתוכו זורמים מים. זהו "המוביל הארצי" המזרים את מי הכנרת לאזורי הארץ השונים; צורת העיגול (הצינור) היא האות העברית "מ", המייצגת את שם החברה "מקורות"; למרגלות הקידוח האות "M" לציון שם החברה בלועזית "Mekorot".
לידיעה מהעיתונות
חידוש הלוגו
בשנים 1993-1994 עברה "מקורות" תהליך של בניית תדמית חדשה לחברה. במסגרת התהליך עיצב בשנת 1993 המעצב גלי הוס לוגו חדש לחברה. הלוגו כלל את שם החברה במלואו בין שני פסים כחולים חופשיים, המסמלים הן את נושא המים והן את דגל ישראל. כן נוסף מתחת לפס הכחול התחתון המשפט: חברת המים הלאומית. הרעיון מאחורי הלוגו החדש היה לשדר מסרים של מודרניזציה, קדמה, תנופה ועוצמה, אלא שהוא גרר ביקורת מצד ותיקי "מקורות", אשר ביקשו לשמר את הלוגו המקורי שעוצב על ידי בן ציון הניג. לאחר דיונים בנושא הושגה פשרה על פיה יאוחדו שני הלוגואים ללוגו אחד, כאשר הלוגו המקורי של "מקורות" יופיע בצד שם החברה. בנוסף לחידוש הלוגו גובשו מספר מסרים שיווקיים ל"מקורות" המלווים את החברה עד היום, כמו "בשביל מים צריך מקורות", נצבעו מתקני החברה ונפתחו לקהל הרחב מרכזי מבקרים באתרי "מקורות" שברחבי הארץ.